קפה קאימק – מייצג נאמנה

סקר המקומות של שוק לוינסקי ממתין לכם בסוף הפוסט

זמן: יום שני בלילה, אוקטובר 2017

מיקום: לוינסקי 49, שוק לוינסקי – פלורנטין, תל אביב

רקע היסטורי: קפה קאימק (Caffe Kaymak) נפתח לפני כ-8 שנים, ע"י יוסף כהן, איש עסקים שהגיע מאוסטרליה, ולא מצא בית קפה לשבת בו בשוק לוינסקי. בעקבות דרישות העירייה, המקום התרחב וכך גם התפריט הצמחוני טבעוני המשתנה. כשהמקום פתוח גם בערבים ובלילות ויש בו מדי פעם גם הופעות.

הסיפור:קבעתי עם הג'ינג'י העצבני מפגש 1 על 1, הוא העדיף אזור רגוע יותר עם חניה, אז שוק לוינסקי נבחר. נפגשנו בשוק בסביבות השעה 22:00, רחוב זבולון היה די הומה, במיוחד הביר בזאר, שם התקיימה הופעה רוק-בלוז של יום שני.

אנו חיפשנו מקום קצת יותר שקט שנוכל לשוחח, וגם שאוכל לאכול בו משהו כי הייתי רעב, אז המשכנו אל קפה קאימק, שנראה קצת שאנטי וזרוק. זה היה אף הוא די מלא, כשבחוץ היו הניחוחות הטיפוסיים למראה של המקום.

התיישבנו בשולחן מוגבהה בפנים, כשהמלצרית הפנתה אותנו לקיר עליו יש לוחות עם התפריטים. העקרון בקפה קאימק די פשוט – תבשילים בסגנון הודי, סלטים, שתייה מקומית בעיקר (כולל אלכוהול) וקינוחים במחירים מזמינים.

התלבטתי בין התבשילים השונים, עד שהמלצרית פתרה את הבעיה והציעה לנו לקחת את הטאלי המשולש (64), שתי צלחות אורז מלא שמגיעות עם 3 תבשילים מהתפריט – מרק שעועית, עדשים עם פירות יבשים ועוד עדשים עם לימון כבוש. חוץ מזה הזמנו גם שתייה – ערק רוזטה היביסקוס בשבילי (22) וחצי גולדסטאר (24) לעצבני.

השתייה הוגשה לנו די מהר, כשהמשקה שלי היה מתקתק וטעים, שילוב טוב בין הערק לשקדים.

כעבור מספר דקות הגיעו גם האורז עם התבשילים, טריים ומתובלים – פשוט משביע וטעים.

בינתיים המקום כבר די התרוקן ואנו נשארנו כמעט לבדנו. רציתי גם משהו מתוק לקינוח ובהמלצת המלצרית הזמנתי את המלבי הטבעוני (18) שאף הוא לא אכזב.

ישבנו עוד מספר דקות עד שביקשנו ושילמנו את החשבון.

לאחר מכן חזרנו אל הביר בזאר, בו מתקיימים ארועים מיוחדים לכבוד האוקטוברפסט. ההופעה בינתיים כבר הסתיימה המקום התרוקן אף הוא. אנו התיישבנו על הבר לבירה בקטנה – שליש נגב (23), לפני שסגרנו את הערב בחצות.

לסיכום: קפה קאימק מייצג נאמנה את השוק בו הוא נמצא, עם אוכל טעים ומשביע על בסיס הסחורה של השוק, אלכוהול זול באווירה נינוחה ובלי עיצוב מוגזם, גימיקים או פוזה.

3.5 כוכבים בסולם עכברוש העיר – כדאי לבקר

מודעות פרסומת

ביר בזאר, באנה וביצ'יקלטה – בקצרה

בחודש האחרון ביליתי במספר מקומות עליהם כבר רשמתי פוסטים מקיפים יותר אז החלטתי לעדכן עליהם בקצרה:

ביר בזאר (שוק הכרמל) – ביקור עם הספרותן שחזר מהגולה. היה די מלא, השירות היה טוב ומהיר, האוכל (כריך טבעוני וסלט) היה טעים. אמנם יש 8 בירות ישראליות מהחבית, אך אם בהתחלה שתיים היו של הביר בזאר והאחרות ממבשלות שונות. עכשיו רובן הן מהמבשלה של הביר בזאר, שזה הגיוני, אבל קצת מבאס שכך לא יוצא לטעום או להכיר בירות אחרות.

באנה (נחמני) – ביקור שני עם העכברושית במסעדה הטבעונית המצליחה והתוססת כשהפעם ישבנו בחוץ (פחות כיף בלחות ובחום למרות המאווררים). שתיתי משקה בריא ומוזר על בסיס פטריה תוססת (קומבוצ'ה), האוכל היה טעים, אך קצת פחות הרשים מהביקור הקודם, כשיש לציין את שלגון הטונקה וקשיו כטעים במיוחד, גם לדעת העכברושית.

ביצ'יקלטה (נחלת בנימין) – בילוי בחבורה של 10 אנשים מהעבודה. נראה שמשהו עובר על המקום (אולי התחלפו הבעלים), כשהתפריט השתנה ולא לטובה, חלק לא מועט מהמנות לא היה זמין בכלל, השירות היה איטי, לא אחיד ומפוזר (אין סיבה להמתין לשתייה למעלה מ-10 דקות), לפחות נעים וכיף לשבת שם בגינה. יורד בדירוג ברשימת המומלצים.

באיחור קל – סיכום חגיגות המסיברוש בביר בזאר

זמן: יום שני בערב, אפריל 2017

מיקום:, זבולון 13, שוק לוינסקי, פלורנטין, תל אביב

רקע היסטורי: עכברוש העיר, בלוג הברים העצמאי הוותיק בתל אביב חוגג יום הולדת 9 בסניף החדש של הביר בזאר בלוינסקי – הבית של בירות הבוטיק הישראליות.

הסיפור: 9 שנים עברו וגם השנה הגיע הזמן לחגוג, כשהפעם שריינתי לנו מקום בביר בזאר החדש בו בילינו 3 שבועות לפני כן בהנאה.

הגענו אל הבר בסביבות השעה 9, כשלמרות שהיה זה יום שני, זה היה הפעם די מלא – כנראה שלכבוד המאורע…

התיישבנו בשולחן ששוריין לנו, ועיינו בתפריטים, מחכים שיצטרפו אלינו החברים. העכברושית בחרה להזמין חצי באסטרס מהחבית (29 ש"ח), ואני טעמתי מפה ומשם והחלטתי להזמין את הנצרת (29) – בירת מעורבת של חיטה ו-IPA עם 4.5% אלכוהול. היינו גם רעבים אז הזמנו את הסנדוויץ שוק (34), סלט ביג לוינסקי (28) וחצי כרובית (40).

בינתיים החלו להצטרף אלינו החברים – נטול הכינוי, הראשוני והפלפלית, לפטי ובת זוגו (או להיפך), כשגם בקר עם בת זוגו וחבר, שהיו בחוץ הצטרפו אלינו לשולחן. החברים הזמינו בירות גם להם, וחלקם הלכו על מסלול הטעימות שנראה די מעניין.

המלצר הצעיר הביא לנו כמה צ'ייסרים ואמר שכבר יביא לכולם, אך לא חזר אלינו עם זה. חיכינו וחיכינו אך בסוף החלטנו להסתפק במה שהגיע לשולחן.

עקב העומס במקום לקח טיפה זמן עד שקיבלנו את הבירות לשולחן. האוכל לעומת זו התעכב יחסית די הרבה, כשהכריך היה נחמד, הסלט היה קצת סתמי, והכרובית לא יצאה טוב כמו בפעם שעברה.

חברים נוספים הצטרפו אלינו לשולחן – הסטודנט והתכשיטנית ואורחי הכבוד – באזז-וקה ג'ו ותפוחי שהגיעו במיוחד.

נהנינו מהחברה מהאווירה במקום, ורובנו המשכנו לסיבוב נוסף של בירות (אני הזמנתי חצי דארק מאטר של מבשלת השכן).

לקראת 23:00 החלו החברים לעזוב לאיטם. העכברושית רצתה קינוח אז הזמנו שוב את מוס השוקולד הטבעוני. הפעם הוא לא היה כל כך טעים, כך גם אמרנו למלצרית ששאלה, אז זו לא עשתה משהו מיוחד עם המידע.

נשארנו רק עם באזז-וקה ג'ו ותפוחי וניסינו לחלק בינינו את מה שנשאר מהחשבון של כולם. אך משהו לא יצא שם בסדר בחישוב ולא הצלחנו להבין איך ולמה, אז כמו שהם אוהבים להגיד – "נו שוין".

לסיכום: לביר בזאר בלוינסקי יש קלף מנצח במגוון וסוגי בירות הבוטיק שהוא מציע, בשילוב אווירה טובה ומיקום שמבטיח שלא יהפוך למיינסטרימי מדי. אולי זה עדיין חבלי לידה, אך כמו אחיו הגדול בשוק הכרמל, גם אצלו ניכרות בעיות בשירות ובמטבח שהוא מלא במבלים.

3.5  כוכבים בסולם עכברוש העיר – כדאי לבקר, אך הבעלים חייבים לשפר בימים ושעות כשעמוס יותר

מסיברוש 2017 – יום שני 3 באפריל 21:00

חגיגות יום הולדת 9 לעכברוש העיר

אחרי שבשנה שעברה חגגנו בביר בזאר בשוק הכרמל, השנה נחגוג בביר בזאר החדש בשוק לוינסקי (זבולון 13) עם החברים והקוראים הותיקים או החדשים, והרבה בירות בוטיק ישראליות מהחבית או בבקבוקים.

יום שני ה-3 באפריל 2017, 21:00 – כולם מוזמנים!

לצורך הערכות לגבי כמות המשתתפים אשמח אם תאשרו הגעה בתגובה או במייל – cityrat.telaviv@gmail.com

מקווה לראותכם

עכברוש העיר

ביר בזאר – מה שטוב לשוק הכרמל טוב גם ללוינסקי

יש גם סקר על מקומות בילוי בשוק לוינסקי בסוף הרשומה כמובן…

והאם הביר בזאר מתברג במקומות המומלצים בשוק לוינסקי?

זמן: יום שני בערב, מוצאי פורים, מרץ 2017

מיקום:, זבולון 13, שוק לוינסקי, פלורנטין, תל אביב

רקע היסטורי: הביר בזאר (Beer Bazaar) החדש בלוינסקי נפתח לפני כ-3 שבועות כחלק ממגמת ההתרחבות של המותג שמציע מגוון בירות בוטיק ישראליות מהחבית ובבקבוקים. זה התחיל מדוכן בשוק הכרמל אליו נוספו בר בשוק הכרמל, בשוק מחנה יהודה, מבשלה בקרית גת (מה שהיה פעם מבשלת נגב) שמארחת שם גם יצרנים אחרים, ופופ אפ בר ברוטשילד מול קובימה שפעל בשנה שעברה וחוזר לסיבוב נוסף ממש בימים אלו.

הסיפור: לפני כחודשיים גיליתי לצערי שאחד המקומות שאהבתי באזור שוק לוינסקי – הברמצווה, נסגר לאחר שנתיים פעילות. תהיתי מדוע וקיוויתי שלא ייפתח עוד בר סתמי במקומו. מה רבה היתה שמחתי כשגיליתי שבמקומו עומד להיפתח בר נוסף של הביר בזאר משוק הכרמל, מקום בו אני אוהב לבלות רבות.

עברתי ליד הביר בזאר החדש, שנפתח כבר בשעות הבוקר המאוחרות כל יום (אך סגור מכניסה ועד צאת השבת), כבר כמה פעמים, אך לא יצא לי לשבת בו עדיין בערב. לכן היה זה רק טבעי לצאת לשם בהזדמנות הראשונה לדייט עם העכברושית.

הגענו אל המקום בסביבות 21:30, כשזה באופן מפתיע היה די ריק יחסית למה שציפיתי, כשרק חלק קטן מהשולחנות היו תפוסים ועל הבר היו הרבה מקומות פנויים. המקום לא עבר שינוי עיצובי גדול מדי מהברמצווה שהיה שם לפניו – חלל גדול עם תקרה גבוהה, שולחנות פזורים במרווח, עם סטנד גדול של בקבוקי בירה במרכז, בר מפותל כשמאחוריו המטבח ומבחר ברזי בירות בוטיק ישראליות מהחבית.

התיישבנו על הבר מול המטבח, שם היתה רק טבחית אחת (נקווה שבימים עמוסים יותר המטבח מתוגבר שלא יווצר צוואר בקבוק כמו שקורה לעיתים בשוק הכרמל). תפריט הבירות מהחבית (10 בירות בוטיק ישראליות) מופיע על הקיר, המחירים סבירים, ויש גם מסלולי טעימות, קנקנים, בקבוקים ועוד. בנוסף עיינו גם בתפריט האוכל מכיוון שהיינו רעבים.

הזמנתי לעכברושית שליש באסטרס (23 ש"ח) מהחבית שאהובה עליה ואילו לי הזמנתי חצי דארק מאטר (29). הסנדוויץ' שוק נראה לי מעניין אך לא הייתי בטוח אם הוא טבעוני אז ביקשתי מהאחראי לברר לגבי הלחם. בינתיים הזמנו את החצי כרובית בתנור עם היוגורט בצד (40) והעכברושית הזמינה את הפיצה (36), שאינה עשויה על גבי לחוח כמו בשוק הכרמל.

העכברושית קיבלה את הסיידר שלה די מהר ואני חיכיתי קצת שיחליפו חבית עד שקיבלתי את הדארק מאטר. כשקיבלנו גם גרגירי חומוס מתובלים לנשנש. נהנינו מהבירות כשבינתיים הגיעה גם הכרובית שהיתה מוצלחת (קשה להרוס כרובית בתנור), לא היה מזיק עוד קצת טחינה גולמית.

העכברושית קיבלה גם את הפיצה שלה, כשהאחראי קיבל תשובה לגבי הסנדוויץ' שלא היתה 100% ודאית, אז במקום זאת הזמנתי את הסלט עדשים שחורות (28).

לידינו התיישב זוג על הבר, כשהבחור הכיר את המלצרית הצעירה, וקטעים משיחתם שהגיעו לאוזנינו היו די משעשעים.

סלט העדשים השחורות היה טעים ומרענן, כשליוויתי אותו עם שליש מלכה אדמונית מהחבית (23), אחרי שטעמתי את עמק האלה טריפל שהיתה לי מתוקה מדי.

במקום יש גם שני קינוחים, אחד מהם הוא מוס שוקולד טבעוני (26), שאותו החלטנו להזמין והיה אף הוא די טעים, אך בדיעבד כבד מדי עם כל האוכל והשתייה.

הסטודנט השכיר ביקש שאביא לו בקבוק בינדי או שניים של הביר בזאר, אז רציתי לקחת שישיית ביר בזאר הביתה. אחרי התלבטויות הזמנתי  2 בינדי, 2 ספיישל לוינסקי, אחד דודש'ך ואחד חתול שמן. אך לצערי ולצערו הרבה יותר של הסטודנט, דווקא הבינדי לא היתה בנמצא אז ויתרתי על השישייה.

שילמנו את החשבון שיצא 205 ש"ח ונפרדנו לשלום מהצוות הידידותי והשירותי של המקום.

בדרך חזרה דרך לוינסקי עברנו ליד ג'לה – הגלידרייה הטבעונית המצוינת על פינת נחלת בנימין, שהיתה עדיין פתוחה למרות השעה המאוחרת (פעם הבאה ניקח שם קינוח), ומה רבה היתה השמחה ההדדית כשהעכברושית פגשה שם את מדריכת הפילאטיס המעולה שלה, ששומרת על דירה בפלורנטין ושמחה לגלות שיש בסביבה מלא אופציות טבעוניות.

לסיכום: לביר בזאר יש נוסחה מנצחת. וגם בשוק לוינסקי הם מיישמים את הקונספט המוצלח כמו בשוק הכרמל – בר/פאב עם מגוון בירות בוטיק ישראליות מרשים שאי אפשר למצוא כמעט בשום מקום (חוץ מהביר בזאר במקומות אחרים) במחירים טובים, אוכל פשוט וטעים ואווירה אינטימית ולא מיינסטרימית המונית (בניגוד לפופ אפ ברוטשילד).

4 כוכבים בסולם עכברוש העיר – כדאי לבקר, מקווה שאחרי שירוץ קצת אפילו ישתפר עם תפריט אוכל מגוון יותר ואיזה הפי האוור

ביר בזאר – לא שוקטים על השמרים

זמן: יום חמישי בערב, נובמבר 2016

מיקום: ישכון 36, שוק הכרמל, תל אביב

רקע היסטורי: הביר בזאר (Beer Bazaar) בישכון נפתח לפני כשנה וחצי, ע"י הבעלים של הבסטה של הביר בזאר ברחוב רמב"ם הסמוך, בה הם מציעים עשרות בירות בוטיק ישראליות למכירה. כשאלו חיפשו להתרחב למשהו דומה רק עם אופציה לישיבה. מאז התרחבה גם המבשלה (בקריית גת – במקום המבשלה של נגב שעברה), ונפתחו גם סניפים נוספים – בשוק מחנה יהודה ופופ אפ פחות מוצלח מול הבימה.

הסיפור: ביותר מ-8 וחצי שנות עכברוש העיר (וגם בשנים שלפני) יצא לי לבלות במאות מקומות שונים בעיר (אך עדיין יש מספיק מקומות חדשים יחסית, וגם ותיקים שלא יצא לי לבלות בהם).

בכל פעם לפני שאני יוצא לבלות, אם זה דייט עם העכברושית, חברים, או מפגשים אחרים, עולה ההתלבטות האם כדאי לצאת למקום מוכר וטוב ואז כנראה שלא יהיה משהו חדש עליו לכתוב, מקום חדש ומעניין, לתת צ'אנס נוסף למקום שכבר היינו וקצת אכזב או לסתם מקום אחר.

לא פשוט בכלל, בגלל זה אני מנסה לערבב ולגוון. הפעם קבעתי לבירה עם התעשיין, לכבוד התחלה בתעשיה חדשה (שיהיה בהצלחה), ואחרי שהתלבטנו קצת, החלטנו לקפוץ לביר בזאר הטוב והמוכר, בו גם חגגנו במסיברוש, כשעבר כבר זמן מאז ביליתי בו בפעם האחרונה (מופיע גם ברשימת המלצות העכברוש לאזור שוק הכרמל, אלנבי והנחלה).

הגענו אל השוק בסביבות השעה 9. הסמטאות היו עדיין רטובות מהנקיון של אחרי הסגירה והזבל כבר פונה. לאחרונה נפתחו בשוק כמה מקומות חדשים נוספים, עברנו ליד אחד מהם – M25, בו לי אין מה לחפש, ובלי קשר היה לדעתי יותר מדי רועש.

כשהגענו אל הביר בזאר, היה המקום די מלא, שולחן גדול של חוגגים ליד הגדר, ורוב השולחנות (כולל בקומה למעלה) היו תפוסים (חוץ מאלו שהיו שמורים). חשבנו לשבת על הבר, אך שם הקימו מחיצת זכוכית חלקית (בגלל בעיות של אישורים כך נאמר לנו בהמשך ע"י המלצרית) – פחות נעים.

20161117_211311

בעוד אנו עומדים ותוהים, ניגש אלינו אחד האחראים, והזמין אותנו לשבת בשולחן המאולתר שבנו לנו בפינה ממול מארגזים (כך גם יושבים מבלים אחרים), כשהמלצרית החביבה הגישה לנו תפריטים.

גולת הכותרת בתפריט היא כמובן 8 בירות בוטיק ישראליות מהחבית (3 מהן מהמבשלה של הביר בזאר), עשרות בירות נוספות בבקבוקים, מאכלים לא כבדים, כשהחידוש הוא שיש עכשיו גם מועדון חברים – טוענים כרטיס (מינימום 100 ש"ח) ונהנים מהנחה של 10 אחוזים.

img-20161117-wa0019

התעשיין לא התלבט בכלל והזמין ישר חצי בינדי (29 ש"ח) מהחבית – IPA כשותי של הביר בזאר. אני ביקשתי לטעום את הברז המתחלף – דיקטטור Irish Red, אך בסוף הזמנתי חצי דודהש'ך (29) עם הכריך הטבעוני (34), בתקווה שהוא לא יתעכב יותר מדי יחסית – כשהמלצרית אמרה לנו שבימי חמישי ושישי יש באמת תגבור בעמדת הכנת האוכל בעקבות העומס שיש.

הבירות הוגשו לנו די מהר, והיו קרירות וטובות כתמיד ואנו שתינו אותם בהנאה לאיטנו, אפילו שלי, שבאתי בקצר, היה קצת קריר (בעונה זו ובחורף כדאי לבוא עם ביגוד חמים).

מסביבנו היה נראה שכולם נהנים ומרוצים, השירות עמד בעומס, וגם הכריך הטבעוני שלי הגיע בזמן סביר יחסית לפעמים קודמות, אך היה שונה קצת כשהסלק לא היה ממש מאודה אלא חי.

עם הכריך הזמנו סיבוב נוסף של בירות, הפעם שליש לכל אחד (23). התעשיין נשאר עם הבינדי, ואני הלכתי על האלכסנדר בלאק, שהיתה באמת חלקה ולא יותר מדי מרירה, כשבין לבין קיבלנו גם זיתים ע"ח הבית ופינוק צ'ייסר עראק פסיפלורה (זו דווקא לא ממש הורגשה).

20161117_220339

כשסיימנו לשתות את השליש, ביקשנו להצטרף למועדון החברים ולשלם את החשבון. אך בגלל בעיה של תשתיות זה לא התאפשר, אז המלצרית פשוט עשתה לנו 10% הנחה – מה שיצא 14 ש"ח חיסכון.

img-20161117-wa0020

לסיכום: טוב לראות שהביר בזאר לא שוקטים על השמרים (תרתי משמע) אלא שומרים על זמינות וגיוון הבירות מהחבית שזה הכי חשוב, המחירים נשארים די קבועים, השירות (בעיקר המטבח) מתוגבר כשצריך, ויש אפילו מועדון חברים ללקוחות הקבועים.

4 כוכבים בסולם עכברוש העיר – מומלץ לבקר (רק לא בין 5 ל-8 בערב אז השוק מתרוקן מאנשים ועדיין בלכלוך מלא)

ביר בזאר – רוטשילד זה לא שוק הכרמל

זמן: יום ראשון בערב, יולי 2016

מיקום: שדרות רוטשילד 142 (מול כיכר הבימה), תל אביב

רקע היסטורי: בעקבות ההצלחה של הביר בזאר (Beer Bazaar) בשוק הכרמל ובמחנה יהודה, נפתחה לפני חודש שלוחה נוספת בקצה של שדרות רוטשילד מול הבימה. שלוחה זו מתוכננת להיות פופ אפ ולעבוד עד חודש דצמבר.

הסיפור: מכיוון שאני מאוד אוהב את הביר בזאר בשוק הכרמל, ומבקר שם באופן תדיר, שמחתי לשמוע שנפתח להם עוד מקום באותו קונספט גם בשדרות רוטשילד וקבעתי שם מפגש עם החברים.

שבוע לפני המפגש המתוכנן, הציעה העכברושית שנצא לדייט ספונטני, היתה זו הזדמנות טובה לביקור מכין בביר בזאר החדש.

הגענו לקראת 21:30 אל המקום שנמצא בדיוק על הפינה מול הקובימה. המקום לא גדול במיוחד ופתוח לגמרי. קיר עם מבחר בקבוקים, בר לא גדול ומספר שולחנות גבוהים ונמוכים.

לא היה שולחן פנוי או מקום על הבר, אז המלצר הצעיר צירף אותנו לשולחן מוגבה, בו היה מקום פנוי לשניים ואפילו לשלושה.

מהחבית יש רק 4 בירות שונות, כפי שבתמונה ניתן לראות. תפריט האוכל יחסית די מוגבל וכולל מספר מנות מהמלגו ומלבר, רובן מבוססות על דגים ולא ממש זולות.

20160717_214859

המלצר החביב ניגש אלינו לקחת את ההזמנה, חבל שעשה זאת כשבידו סיגריה. אני הזמנתי חצי דודש'ך מהחבית (29 ש"ח) והוא בצחוק נעלב. העכברושית רצתה את הבאטסרס קינמון, אך התברר שזו מהדורת חורף שאינה זמינה, ולכן בהמלצתו הזמינה בקבוק סיידר רגיל במקום (28).

רצינו גם משהו לנשנש, אבל לא היה משהו טבעוני או אחר שהתאים. הסתפקנו בצ'יפס (19) שהיה פריך וחמים.

בחוץ לא התנגנה מוזיקה (החלה רק בשלב מאוחר), והרוח המאוורר הביאה איתה מדי פעם עשן סיגריות מכיוון המרפסת של מלגו ומלבר, שם גם בילתה אגם רודברג עם חברות באיזושהי חגיגה.

20160717_222142

אחרי שסיימנו את הצ'יפס והשתייה, החלטנו לשלם את החשבון ולמלא את הבטן בפיצה מטוני וספה.

20160717_221557

את הפיצה (שלי היתה טבעונית כמובן) אכלנו מול מעגל שיח של המחאה החברתית בשדרה. טוב שזה עדיין כאן, אך לצערי לא היה נראה שמשם תבוא בקרוב הבשורה.

20160717_223311

לסיכום: רוטישלד זה לא שוק הכרמל, והביר בזאר פחות מתאים מול הבימה – המבחר של הבירות טיפה מצומצם, האוכל לא כזה שייך, וגם אין אווירה בחוץ של ממש.

3 כוכבים בסולם עכברוש העיר  – אפשר לבקר אם אתם באזור במקרה (אולי אפילו מומלץ בהתחשב בהיצע המקומות האחרים באזור)