ביר שופ (Beer Shop) – הבירה מרימה ראש!

עכברוש העיר ממליץ!

זמן: יום חמישי בערב, אוגוסט 2017

מיקום: יהודה הלוי 21, תל אביב

רקע היסטורי:. הביר שופ – Beer Shop, האח החדש של הביר שופ המקורי בנתניה, נפתח לפני פחות מחודש ברחוב יהודה הלוי 21 (היכן ששכן בעבר הבודהה בורגר ז"ל).

הסיפור: על הביר שופ, בר שמציע 30 בירות מהחבית ואפשרות לקחת הביתה בקבוקים מהחבית, שמעתי לפני כמה חודשים, וחיכיתי רק שיפתח הסניף החדש שלהם בתל אביב.

לפני כ-3 שבועות זה קרה, ואני כבר רציתי ללכת, אבל חיכיתי לסטודנט הלא צעיר (לשעבר התעשיין הצעיר וכו') שיואיל ויפנה מזמנו לצורך כך.

אחרי שהבנתי שכנראה זה לא יקרה בקרוב, ואחרי שהייתי בביר סטיישן בפלורנטין יומיים קודם לכן, קבעתי עם הראשוני לצאת לבירה, כשהביר שופ נבחר כיעד.

הגענו אל הבר בסביבות 21:30, בחוץ יש כמה ספסלים ארוכים (מחציתם היו תפוסים), ובפנים קיר לבנים עליו מפורטים כל סוגי ומשפחות הבירה למיניהן, בר ארוך (ללא מקומות פנויים), ומאחוריו גולת הכותרת – קיר עם 30 ברזי בירה, מעליהם לוח עליו מפורטים כל הבירות (ייצוג יפה לכל הסוגים, כולל מבחר בירות בוטיק ישראליות), אחוזי האלכוהול, הגדלים (רבע, חצי וליטר) והמחירים (ממוצע של 20 ש"ח! לחצי) – התמונה מסבירה יותר טוב מהמילים.

  

בנוסף יש גם מנצ'יס, נקניקיה בלחמניה וטונה אדומה, לא משהו מספק אם באתם רעבים.

עם כזה מבחר, קשה להחליט מה להזמין. מכיוון שלא באנו מוכנים לערב שתייה ארוך, החלטנו לשתות ברבעים כדי לטעום כמה סוגים. לסיבוב ראשון הזמנתי רבע Rouge Hazelnut Brown אותה לא ראיתי עדיין בארץ מהחבית (17), כשהראשוני התלבט בין בירות החיטה השונות ובסוף הזמין רבע אדלווייס (12).

הבירות נמזגו לנו בכוסות ממותגות של המקום, כשאנו שתינו אותן בהנאה מרובה ליד החלון. עם הבירה קיבלנו בחינם גם זיתים, כשברקע התנגנה מוזיקת רוק בעיקר משנות ה-90, והמקום התמלא בינתיים כולו במבלים.

לסיבוב השני הזמנתי רבע פיניקס של הדובים (13), כשהראשוני נשאר באותו סגנון עם רבע אלכסנדר חיטה (12), כשטיולים מתוכננים לחו"ל היו שוב עיקר השיחה.

החלטנו להסתפק הפעם בזאת, יהיה עוד מספיק בפעמים הבאות. משם לקחתי את הראשוני לאכול פיצה טבעונית איכותית לא הרחק משם בחתול הירוק (לבונטין 7).

בדרך חלפנו ליד ARIA, שם היתה התקהלות בחוץ של פפראצי ומבלים, עוד אירוע של סלבריטאים, כשבאותו זמן הצטלמה עינת ארליך שלפחות מרחוק נראתה צעירה מאוד יחסית לגילה (שנה הבאה 50).

לסיכום: ככה נראה בר של בירות (גם בחו"ל) – מבחר של 30 בירות איכותיות ומגוונות מהחבית, במחירים משתלמים, עם טייק אווי מהחבית בבקבוקים, מועדון חברים ומבצעים, מוזיקה, ועוד עם אווירה בשביל המבלים.

אם עד לפני קצת יותר מחצי שנה נראה היה שמספר המקומות לבירה טובה בעיר רק הולך ומצטמצם, עם הפתיחה של הסניפים החדשים של הביר בזאר ואגנס באזור לוינסקי, והצטרפותם של סניפי הביר סטיישן והביר שופ, שהגיעו מחוץ לעיר, כשכולם עוד בטווח הליכה של עד כ-10 דקות אחד מהשני, אפשר בהחלט לקבוע שהבירה שוב מרימה ראש, ולצאת לסבב ברים באזור.

4.5 כוכבים בסולם עכברוש העיר – מומלץ ביותר לבקר, חסר רק איזה שת"פ עם משהו ליד לגבי אוכל ושיביאו Freshly Squeezed IPA!

מבשלת שריגים – ככה נראה ביר גארדן ישראלי

עכברוש העיר יוצא לטיול.

כבר הרבה זמן שרציתי לשלב טיול באזור הרי ירושלים – עמק האלה עם ביקור במבשלת שריגים שם אפשר לשבת בביר גארדן ולטעום ממבחר הבירות של מבשלת הבוטיק – רונן ועמק האלה (ולהיזכר במבשלות בפורטלנד, מיין, בערגה).

לבסוף זה גם קרה בשבת לפני שבועיים כשהגענו לשם בשעת צהרים, ובניגוד לפעם הקודמת שניסינו (לפני כחודשיים), היו הפעם מקומות ישיבה.

המקום שממוקם בכניסה למושב, לא גדול מדי, ונראה מבחוץ באמת דומה לביר גארדן עם שולחנות ארוכים וספסלים תחת שמשיות, כשבפנים פזורים הרבה בקבוקים במארזים וחביות.

התפריט כולל 7 בירות של המבשלה, ברז אורח, ואוכל בהתאם (נקניקיות, פחמימות ומטוגנים), כשיש גם חומוסיה ליד ממנה אפשר להביא אוכל קצת יותר מגוון. הבירה מהחבית יחסית לא יקרה (20 ש"ח לשליש, 25 לחצי), יש גם מגש טעימות (7 בירות של 150 מ"ל ב-55), אך דווקא הבקבוקים יקרים יחסית – 15 ש"ח, כשבחנויות אלכוהול ובביר בזאר אפשר למצוא אותן במחיר זהה או אפילו פחות מזה, כשאפשר היה לצפות שיהיו זולים יותר במבשלה.

במקום עובדות מספר מלצריות צעירות מהסביבה, אך למרות שלא היו הרבה אנשים, היה קשה קצת לקבל מהם יחס, או לבצע הזמנה.

כשהצלחנו לעשות זאת, הזמנו מגש טעימות, כשבמקום אחת הבירות שהיתה חסרה, ביקשנו את הפושקין (ברז אורח). בנוסף הזמנו גם את הצ'יפס הרגיל והצ'יפס בטטה, והבאנו גם חומוס מליד.

הבירות הגיעו במגש עם שמות הבירות ליד כל כוס. אלו היו צוננות וטעימות אך לא עזרו מספיק עם החום שבמקום שרר. צ'יפס הבטטה היה מטוגן ומלוח מדי, כשהצ'יפס הרגיל פשוט לא הגיע ונאלצנו להזמין אותו שוב (וגם את הרטבים שלא הגיעו).

בשורה התחתונה: ככה נראה ביר גארדן ישראלי – שירות חובבני (בלי מנהלת או מנהל אחראי), חוסר ארגון (שלא נדבר על השירותים) ואבזור הולם (אפשר היה למקם כמה מאווררים). נראה באמת יותר כמו דוכן בירה בבריכה של המושב (שממוקמת ליד ואותה הוא משרת גם) ולא כמו מקום שאמור למשוך אליו חובבי בירה (אפשר לקוות שבאמצע השבוע התמונה אולי קצת שונה).

אגנס פאב – מעכשיו גם בלוינסקי

ויש גם סקר בונוס בסוף הרשומה – מה המקומות האהובים עליכם בשוק לוינסקי והסביבה?  

זמן: יום חמישי בלילה, יוני 2017

מיקום: הקישון 7 (פלורנטין – שוק לוינסקי), תל אביב

רקע היסטורי: בעקבות האגנס פאב (Agnes Pub) המקורי בהוד השרון (אותו גם יצא לי לפקוד לפני כחודש וחצי), והבר הנוסף באבן גבירול (אותו יוצא לי לפקוד אחת לכמה חודשים), פתחו הבעלים סניף חדש לפני פחות משבועיים באזור שוק לוינסקי.

הסיפור: עם מיעוט המקומות בעיר שמשקיעים בבירות איכותיות, שמחתי לראות שהאגנס עומדים לפתוח מקום חדש, ועוד באזור שוק לוינסקי שאהוב עליי במיוחד. הירושלמי, החולוני, ולאדי מרי, המלומד ואני קבענו להיפגש לבירה אחרי כמה חודשים שלא נפגשנו, כשקבענו לעשות זאת באגנס שבדיוק נפתח (והמלומד הבריז לנו בסוף בדקה ה-90 כמובן).

הגענו אל המקום קצת לפני 21:30. השמועה כנראה עדיין לא עשתה לה כנפיים כי המקום היה כמעט ריק, ועוד ביום חמישי בערב. נכנסנו אל הבר, שנראה יחסית די קטן, כשאת פנינו קיבלו ברזי הבירה של המקום, ואנו התיישבנו בשולחן קטן לצד החלון.

המלצרית הגישה לנו את התפריטים, שנראים זהים לאלו שבסניפים האחרים עם 16 בירות איכותיות ברובן מהחבית, בהן של מבשלות בוטיק ישראליות מהנפוצות יחסית (נגב, שפירא, אלכסנדר, ג'מס, מלכה), כולל ברז אורח (חבל רק שאין יותר מברז אחד), בקבוקים ומשקאות נוספים במחירים יחסית סבירים (ובגדלים תקניים). בתפריט האוכל מככבים ההמבורגרים (יש גם אחד טבעוני), פיצות ועוד מאכלי בר טיפוסיים.

 

ולאדי מרי שכבר סיים קודם לכן כשהמתין לנו חצי וויינשטפן ויטוס (33 ש"ח) הזמין עוד אחת. אני טעמתי מברז האורח – שפירא IPA והזמנתי חצי (38), כשהירושלמי הזמין חצי נגב אואזיס (33), והחולוני שליש בלבד (29). אני כבר אכלתי לפני כן, אבל הם הזמינו המבורגרים שונים.

נהננו מהבירות הקרות והטעימות, מהחברה ומהמוזיקה (רוק-בלוז) שברקע התנגנה, כשבינתיים המקום במבלים טיפה התמלא.

  

בזמן שהם אכלו את ההמבורגרים שלהם, הזמנתי לי סיבוב נוסף – חצי אלכסנדר אמברה (32), גם בחירה טובה.

לקראת 23:00 החלטנו לסיים להפעם, שילמנו את החשבון, כשלפני שיצאנו גילינו שיש בפנים עוד חלל עם יותר מקום, אם אתם לא רוצים שיגיע אליכם עשן מעבר לחלון.

לסיכום: באגנס החדש משכפלים את הנוסחא שהצליחה להם עד כה – מבחר בירות מגוונות ואיכותיות עם אוכל ברים מתאים ואווירה שכונתית אינטימית ורגועה. תוספת טובה לסצינת חיי הלילה בסביבה.

4 כוכבים בסולם עכברוש העיר – מומלץ לבקר, כשאפשר גם לעשות סבב ברי בירות מגניב בשילוב הביר בזאר

 

אגנס פאב – זה מה שיש

זמן: יום שני בערב, יוני 2016

מיקום: אבן גבירול 129 (ליד פינת ז'בוטינסקי), תל אביב

רקע היסטורי: האגנס פאב (Agnes Pub) בתל אביב (אחיו הצעיר של האגנס בהוד השרון), חוגג בימים אלו יום הולדת 5.

הסיפור: אחרי הטיול לארה"ב, שכלל הרבה בירות איכותיות, קבעתי עם לפטי וחיפשתי מקום מתאים בו אפשר ליהנות מבירה איכותית. לביר בזאר בשוק כבר יצאתי עם העכברושית שבוע לפני כן, אז החלטנו שהפעם נלך לאגנס, בו לא בילנו כבר הרבה זמן, והזמנו גם את נטול הכינוי להצטרף.

הגענו אל המקום קצת לפני 22:00, והתיישבנו בפנים בשולחן קטן ליד הבר העליון שבקומת הרחוב.

20160627_215111

תפריטי האוכל (מיני בורגרים) והשתייה היו כבר על השולחן ושמחתי לראות על הלוח שהברז האורח הוא של שפירא IPA, רק כדי להתאכזב מיד כשכששמעתי שזו נגמרה ואינה זמינה יותר.

20160627_215543   20160627_215441

הברמנית ניגשה אלינו ושאלה אם אנחנו רוצים להזמין, אך מכיוון שעדיין התלבטנו מה להזמין מבין הבירות הטובות, הזמנתי בינתים שני מיני בורגרים Viking Junior טבעוני (44 ש"ח), וביקשנו עוד כמה דקות.

זו היתה כנראה טעות, כי המלצרית שעברה לידינו אח"כ והבטיחה כבר לחזור שכחה לעשות זאת, והברמנית שניגשה אלינו בהתחלה, שכחה אף מאיתנו, והיתה עסוקה בלדבר עם יושבי הבר שלידינו.

לבסוף הצלחנו לזכות שוב בתשומת ליבה של המלצרית. נטול הכינוי הזמין  חצי וויינשטפן ויטוס (33), לפטי הלך על הבלו מון שמגיעה רק בכוס של 475 מ"ל (34), ואני ביקשתי טעימה של אלכסנדר גרין.

הבורגרים הגיעו ראשונים. לפטי ואני אכלנו מהם אחד כל אחד, כשהם היו די עסיסיים וטעימים.

20160627_220654

בהמשך הגיעו אלינו מהבר התחתון גם הבירות בצורה מדורגת, כאשר אני לא התלהבתי מהאלכסנדר גרין ובמקום זה הזמנתי חצי נגב אמבר אייל (34).

20160627_221301  20160627_222345

סוף סוף יכולנו ליהנות מהבירות הקרות והאיכותיות, כשברקע התנגנה לה מוזיקת רוק בלוז, ועל מסך הטלוויזיה נבחרת אנגליה שוב עשתה בושות.

למחצית השנייה כבר לא נשארנו קצת ובמקום זאת שילמנו את החשבון.

20160627_224814

משם הלכנו דרומה על אבן גבירול אל ה-Chipstar שמול בניין העירייה, אותו עדיין לא ניסינו. נטול הכינוי ואני הזמנו כל אחד את המנה הקטנה (12 ש"ח). הצ'יפס, שעל פי נטול הכינוי עובר טיגון כפול ומגיע עם רוטב לבחירה, היה פריך וטעים, אך לא משהו כזה מדהים כמו שהייתם אולי מצפים.

20160627_230847

היינו כבר ליד אז נכנסתי גם אל הוניליה, שם גיליתי טעם טבעוני חדש של בננה, אז החלטתי גם אותו לנסות. וכך הגיע לסיומו לילה של בורגר, בירה, צ'יפס וגלידה – אמריקה זה פה.

לסיכום: בכל זאת ישראל זה לא אמריקה, תל אביב זה לא סן פרנסיסקו או ניו יורק, זה מה שיש ואין הרבה מה לעשות. אך למרות השירות הלא מזהיר, האגנס הוא עדיין אחד המקומות הבודדים בעיר בהם ניתן למצוא מגוון בירות בוטיק אותן כדאי להכיר, כשגם המסביב (אוכל, אווירה, מוזיקה) בהחלט יותר מסביר.

 3.5 כוכבים בסולם עכברוש העיר – כדאי לבקר

מיוחד לחג – סיכום חגיגות המסיברוש בביר בזאר

זמן: יום רביעי בערב, אפריל 2016

מיקום: ישכון 36, שוק הכרמל, תל אביב

רקע היסטורי: עכברוש העיר, בלוג הברים העצמאי הוותיק בתל אביב, חוגג יום הולדת 8 בביר בזאר (Beer Bazaar) בשוק הכרמל.

הסיפור: לרגל החגיגות שריינתי מקום ל-10 עד 15 איש בביר בזאר. העכברושית ואני הגענו קצת אחרי 21:00, כאשר כבר חיכה לנו שם המלומד.

באנו להתיישב ב"שולחן" הארוך, שהרכיבו ממלא ארגזים הפוכים בשתי קומות עם מפה, שהכינו לנו על הפינה בסימטא, כשלפתע ניגש אליי בחור נחמד שעדיין לא הכרתי – הסתבר שזה בקר (טבעוני הולך לאכול), שהגיע לחגוג איתי והביא איתו גם חברים.

בעוד אנו מתעניינים עם המלצרים לגבי הבירות מהחבית (בגלל שהן משתנות כל הזמן אין לצערי תפריט), הגיעו חברים וקוראים נוספים, בהם המורה (שהגיע גם לחגיגות לפני שלוש שנים, והפעם הגיע במיוחד מכפר סבא ברכבת) וחברים של התעשיין. בשלב זה הבנתי שכנראה המקום ששוריין לא יספיק לנו, אז הזמנתי חצי חתול שמן לשתות, וחיפשתי לנו עוד כסאות.

לא עברו כמה דקות ואלינו הצטרפו גם ניימן, תפוחי, באזז-וקה ג'ו, לפטי, נטול הכינוי, בן המושבה וחבר נוסף של התעשיין. כולם שתו ונהנו כך היה נראה, כשהמקום עצמו היה מלא, והמטבח לא עמד בקצב ההזמנות של האוכל (כדאי לשים שם עוד בן אדם). אלינו הצטרפו גם התעשיינים עצמם ואיתם פמפי כמובן, כך שכבר היינו חייבים לצרף עוד שולחן.

הזמנתי את הבירה השנייה – שפירא סטאוט הפעם, כשגם הסנדוויץ' הטבעוני שהזמנו עוד בהתחלה הצליח להגיע.

פתאום ראיתי שתי בחורות צעירות שנראו קצת אבודות. זיהיתי שמדובר בטל (The_Mark) וחברתה. מסתבר שהם הגיעו בהתחלה למקום יד הבסטה של הביר בזאר ברחוב רמב"ם הסמוך, ואמרו להם שהביר בזאר סגור (הכוונה היתה לבסטה ולא לבר). לשמחתי הן לא ויתרו ואותנו מצאו.

בסביבות 23:00 הגיע גם הג'ינג'י העצבני במיוחד. מה שכמובן "הכריח" אותי להזמין עוד חצי, הפעם נגב אמבר אייל, ולשתות איתו ועם השאר יחדיו.

החברים החלו אט אט לנטוש, ולקראת חצות החלטנו הגיע גם הזמן שלנו לעזוב, כשהחשבון הסופי של כולנו יצא בסביבות 1600 ש"ח, וכלל בסביבות 20 ליטר של אלכוהול (חתול שמן, דודהש'ך,נגב אמבר,שפירא PA וסטאוט ,ג'מס IPA ,באסטרס,הרצל,אלכסנדר גרין).

לסיכום: כמדי שנה גם הפעם שמחתי לחגוג את יום ההולדת של עכברוש העיר עם הרבה חברים וקוראים (אגב, כל הקוראים שהגיעו גם כתבו ביקורות אורח במהלך השנים) – יותר מ-25 אנשים. היה לנו בשולחן הארוך טווח גילאים מרשים – 23 עד 40, שני דוקטורים ועוד שניים שב"קרוב" מסיימים, ובכלל הרבה חברה מעניינים ומהנים. הבירות היו איכותיות כרגיל, האוכל הגיע בסוף למרות העיכובים, ואנו בילינו בנעימים.

תודה לכל מי שהגיע, מקווה שגם אתם נהנתם כמוני – להתראות בחגיגות הבאות!

 

מהביר בזאר ועד המנזר, סבב ברים עם אורחים מהנכר

לכבוד סוף השנה האזרחית, ביקורת איכותית וחגיגית על סבב ברים במרכז העיר, כולל מבקרים מחו"ל ואפילו כמה סלבריטאים.

ויש גם סקר בסוף הרשומה

זמן: יום רביעי בלילה, דצמבר 2015

מיקום: שוק הכרמל -אלנבי, תל אביב

רקע היסטורי: הביר בזאר (Beer Bazaar) בישכון 36 בשוק, נפתח לפני כחצי שנה, ע"י הבעלים של הבסטה של הביר בזאר ברחוב רמב"ם הסמוך, בה הם מציעים עשרות בירות בוטיק ישראליות למכירה. כשאלו חיפשו להתרחב למשהו דומה רק עם אופציה לישיבה (ולאחרונה אף פתחו בשוק מחנה יהודה שלוחה).

בר המנזר (גדרה 19 פינת הלל הזקן), חי וקיים כבר יותר מ-20 שנה, והפך עם הזמן למוסד תל אביבי ידוע.

הסיפור: עונת החגים הנוצריים כבר כאן, ואיתם באים לבקר החברים מעבר לים. הפעם קבעתי עם התעשיין הצעיר לסבב ברים (ביקור גומלין אחרי הסבב האחרון בבנגקוק), כשאלינו הצטרפו גם הבעז"ב ובת הטייס שלא הבריזו הפעם.

היעד הראשון היה הביר בזאר בשוק, בו כבר ביליתי בעבר. התעשיין ואני הגענו אל המקום דרך הסמטאות קצת אחרי תשע בערב, כשהבעז"ב ובת הטייס כבר חיכו לנו בשולחן עם אוכל ובירה לכל אחד.

ביר בזאר

בביר בזאר כאמור יש מבחר בירות בוטיק ישראליות ממלא מבשלות מוכרות או שלא. 7 בירות מהחבית מסוגים שונים – פילזנר, אייל, IPA, סטאוט, חיטה ולאגר (כשהחביות מתחלפות מדי כמה זמן), ועוד עשרות בבקבוקים. תפריט האוכל מכיל מגוון יפה של מנות על בסיס הסחורה בשוק, כשכל אחד יכול למצוא לו משהו מתאים.

ביר בזאר - תפריטים

ביקשנו כמה טעימות לפני שהחלטנו להזמין. אני הלכתי על חצי דודה'שך (28 ש"ח) והתעשיין על חתול שמן (28) שניהם תוצרת מקומית של הבר. גם בגזרת האוכל השלמנו מהר פערים – הוא עם כריך רוסטביף (38) ואני עם סלט עלים ותרד טבעוני (26).

הבירות היו טובות וזרמו בקלילות בגרון, כך גם האוכל הטרי (שימו לב לסלט הצבעוני), כשהשיחה קלחה אף היא ועברה בין מגוון נושאים – ילדים, הורים, צדק חברתי, חיים בארץ מול חיים בחו"ל, מוזיקה והופעות ועוד ועוד.

20151223_213020

המקום מסביבנו היה מלא בקהל מעורב, כשנראה היה שכולם נהנים. אנו המשכנו כולנו לסיבוב שני, כשכל אחד ניסה הפעם סוג אחר מהחבית. אני הזמנתי חצי שפירא סטאוט (28), מרירה וקטיפתית, ובנוסף הזמנו גם פלטת ירקות טריים (18), ועוד צלוחית זיתים אותה בחינם מקבלים.

beer bazaar

הספקנו עוד להתפנק בצ'ייסר של ארק רימונים ע"ח הבית, לפני ששילמנו את החשבון שיצא לכולנו 363 ש"ח בלבד, והמשכנו הלאה אל היעד הבא.

20151223_222309

לבעז"ב ובת הטייס התחשק משהו קצת יותר תוסס ומסיבתי, אז הלכנו אל הפסאג' באלנבי, שמלא כנראה רק בשעות מאוחרות יותר או כשיש הופעות, והיה כמעט ריק לגמרי, אז לא בזבזנו שם דקות מיותרות.

התחשק להם לבדוק גם את בר הקוקטיילים פרנץ' 57 החדש בברנר 2 ליד פינת אלנבי. זה נפתח לפני כחודשיים ע"י הפרופסור (אותו אני מכיר באופן אישי יש לציין) במקום ההייד אנד סיק שלא הצליח להמריא. למרות שעדיין מדובר בבר קוקטיילים דומה לקודמו, המקום עבר שינוי עיצובי קל אך משמעותי כשהוא פחות חשוך ורועש ויותר באווירת ומוזיקת ניו אורלינס.

פרנץ' 57

התיישבנו על הבר לקוקטייל זריז מהתפריט המזמין (על תפריט האוכל לא אפרט מכיוון שזה מכיל רק מאכלים מהחי שאלי אינם מדברים), למורת רוחו של התעשיין שלא יכל לשתות שם שום בירה (יש רק מכבי מהחבית).

פרנץ' 57 תפריט קוקטיילים

בינתיים הזמנו שלושתינו קוקטיילים שונים, כשאני הלכתי על ה- Pearl Diver, על בסיס רום, אננס ועוד (52). בעוד אנו ממתינים ושותים הרבה מים, אותם דואגים הברמנים לחדש כל הזמן, שמנו לב שאיתנו במקום מבלים גם כמה סלבריטאים – מאור זגורי ורותם סלע, לא באותה קבוצת מבלים.

הקוקטיילים הוגשו לנו די מהר יחסית והיו טעימים אך יחסית לא גדולים, כך שסיימנו אותם מהר והמשכנו הלאה לפני שאותנו ינטוש התעשיין הצעיר.

הגענו אל הנורמן בהלל הזקן שהיה מלא (זה לא כזה קשה). לאחר דיון קצר החלטנו שלא להישאר שם, וחזרנו אל עבר המנזר לידו עברנו בדרך, כרצונם של התעשיין והבעז"ב.

נכנסנו אל החלק החיצוני המקורה, זה היה מלא במבלים (רובם די צעירים), שלא היה ברור מה הם שם מעשנים. עלינו פנימה אל תוך המבנה, כששם דווקא האוויר היה די נקי, והתיישבנו בשולחן מוגבה ארוך לצד זוג שנראה היה בדייט.

20151224_002815

מהחבית אפשר למצוא במנזר 8 בירות (וסיידר אחד), חציין ישראליות ורובן בהירות ולא חזקות, במחירים אטרקטיביים ביותר – 18 עד 28 ש"ח לחצי מהחבית, כשיש גם שלישים יותר זולים. תפריט האוכל המשתנה מדי יום מכיל הכל מהכל – כריכים, סלטים, פסטות, מאזטים בשרים ועוד.

המנזר - תפריט בירות

אני הזמנתי חצי מנזר (18) – לאגר דומה לגולדסטאר רק יותר טעימה לדעתי, והבעז"ב והתעשיין הזמינו שניהם חצי גולדסטאר אנפילטרד (23) עם פיתקבב או משהו כזה, כשהראשון מביניהם עוד המשיך לסיבוב נוסף (עליו התחרט למחרת).

השעה היתה כבר אחרי חצות ואנו היינו אחרי 3 מקומות שונים בהם ישבנו וצרכנו לא מעט אלכוהול אז החלטנו לסיים בזאת את הערב. אין כמו סבב ברים טוב כדי להיזכר שגם כאן יכול להיות מגניב ומלהיב, צריך רק לשמור על תל אביב.

לסיכום: הביר בזאר מציע את השילוב הכמעט מושלם בין בירות בוטיק איכותיות מהחבית (או בבקבוקים אם אתם מעדיפים) שקשה למצוא בהרבה ברים אחרים, אוכל טרי, מחירים אטרקטיביים ואווירת שוק מעורבת. אם היו מוסיפים לזה כרטיסייה או אופציה לקנקנים בכלל היינו בעננים.

לעומתו, המנזר הותיק, שהפך כבר למוסד תל אביבי, לא סתם הרבה זמן איתנו כאן. עם מגוון בירות נאה מהחבית (מוזר שאין שם בירות מנזר בלגיות) במחיר אולי הכי זול בעיר, אוכל מגוון גם כן, ואווירה תל אביבית שיכולה להתאים לכל הגילאים – תלוי רק מתי אתם באים, אם כי יש לציין שלא כולם אליו תמיד מתחברים (גם אני לא בביקורים קודמים, אולי כדאי להגיע כבר אחרי כמה סיבובים).

הפרנץ' 57,  מהתרשמות מהירה, הינו בר קוקטיילים מקצועי ומהוקצע, שפונה לקהל שיודע את זה להעריך, יכול ומוכן לשלם על זה די הרבה יחסית.

4 כוכבים (מתוך חמישה) בסולם עכברוש העיר לביר בזאר – מומלץ לבקר

3 כוכבים בסולם עכברוש העיר למנזר – אפשר לבקר, תלוי רק מתי ומי בא אתכם

אין דירוג לפרנץ' 57 עקב הביקור הקצר וההיכרות המוקדמת עם הבעלים