ביר סטיישן מול ביר שופ ראש בראש Beer Station vs. Beer Shop

זמן: יום רביעי בערב, סוף נובמבר 2017

מיקום:  שטרן 1, פלורנטין (ביר סטיישן), יהודה הלוי 21 (ביר שופ), תל אביב

רקע היסטורי: הסניפים התל אביביים של הביר שופ וגם הביר סטיישן נפתחו שניהם לפני מספר חודשים, כשלשניהם יש את אותו הקונספט: היצע בירה נרחב מהחבית, זול משמעותית מברים אחרים, כשניתן למלא הביתה בקבוקים – ההשוואה המתבקשת ביניהם בהמשך.

הסיפור: בביר סטיישן ביליתי רק פעם אחת לפני מספר חודשים, בעוד שבביר שופ יצא לי לבלות כבר מספר פעמים. לכן שקבעתי לצאת עם הראשוני ונטול הכינוי, החלטנו ללכת הפעם דווקא לביר סטיישן ולראות מה העניינים.

הגענו אל הבר קצת אחרי 21:00. כמו בביקור הקודם, המקום היה כמעט ריק לגמרי, ואנו התיישבנו באחד מהשולחנות הפנויים שליד הבר.

תפריט הבירות נשאר אותו הדבר, למרות שיש עוד 2-3 בירות שלא מופיעות בו וגם הן חלק מהמבחר. תפריט האוכל לעומת זאת התעבה קצת, אך מכיל רק נשנושים רגילים (צ'יפס, אדממה, בוטנים, נאצ'וס) ומאכלים שאותי לא מעניינים (פירות ים, נקניקיות וכדומה).

הראשוני ונטול הכינוי הזמינו חצי אדלווייס שניהם (22 ש"ח) ואני הזמנתי חצי IPA הדובים (24), כשהזמנו גם נאצ'וס (19).

הבירות הוגשו לנו די מהר, כשניהלנו דיון בו השתתף גם הברמן איזו בירה יותר טובה – מהחבית או מהבקבוק דווקא. הנאצ'וס היו סתמיים עם מטבלים לא ממש מתאימים.

ברקע התנגנו להיטי רוק משנות ה-90, נטול הכינוי הזמין חצי אדלווייס נוסף, וכמו בד"כ דיברנו על טיולים ליעדים רחוקים.

החשבון יצא 109 ש"ח, כשאחרי ההנחת חבר (10% מימוש על הקניה הקודמת) הוא ירד ל-96 ש"ח בלבד.

משם הלכנו ברגל כמה דקות בין השלוליות אל הביר סטיישן, שם בילה גם הסטודנט הכוכב עם חבריו. הראשוני פרש ואני הזמנתי רבע אלכסנדר מיקקלר גרין גולד (14) ונטול הכינוי הלך על עוד חצי אדלווייס (19).

לסיכום: הקונספט הדומה והעובדה שהם בטווח הליכה אחד מהשני מזמינים השוואה ביניהם:

  • היצע ומגוון בירותבביר שופ יש כמה בירות יותר וגם המגוון יותר מעניין עם הרבה בירות בוטיק ישראליות והיצע יפה של IPA, כשבביר סטיישן יש פחות בירות מיוחדות יחסית והרוב הן חיטה ולאגר. יתרון – ביר שופ.
  • מחירבשני המקומות המחירים זולים משמעותית לעומת ברים אחרים בעיר. הביר שופ, אפילו שהתייקר טיפה, עדיין זול יותר.
  • אווירההביר סטיישן שנפתח היכן שבעבר שכן השטרן אחד והוא יותר בר, אבל בפעמיים שהיינו היה די ריק שם. הביר שופ יותר שכונתי, כשרוב מקומות הישיבה הם בשולחנות הארוכים שעל הרחוב שבפעמים שאני ביליתי שם היו מלאים לרוב. שוויון – תלוי מה אתם מחפשים.
  • אוכלבשני המקומות עדיף כנראה לאכול קודם לכן במקום אחר. למרות זאת הביר סטיישן עדיף כנראה כי יש בו יותר נשנושים ומבחר (למרות שאין משהו טבעוני רציני).
  • מבצעיםבביר שופ יש כרטיסיה של בקבוקים לקחת הביתה, וכל מיני מבצעים משתנים. הכרטיס חבר של הביר סטיישן עדיף ומשתלם – מקנה 10% צבירה מהקנייה שבה אפשר להשתמש כהנחה במקום או בפעם הבאה.
  • שירותבביר שופ עמוס בד"כ, כשלא תמיד יש מספיק אנשי צוות והדבר גורם לעיכובים, כשבביר סטיישן תקבלו יחס אישי ושירות מהיר (לא יודע אם זה תקף גם בערבים יותר עמוסים). יתרון – ביר סטיישן

בשורה התחתונה אני אישית מעדיף את הביר שופ בגלל מבחר הבירות היותר מיוחד, כשהנקניקיה הטבעונית היא בונוס נחמד.

מודעות פרסומת

מדריד לטבעונים ועוד – יש הרבה מעבר לחמון

 

אז אחרי בילוי של כמה ימים במדריד (מעין שילוב של ברצלונה ולונדון על שטח מצומצם יחסית) אפשר לסכם ולהגיד שבמדריד לא חסרות אופציות טבעוניות (ומקומות בילוי באופן כללי). להלן כמה מהם שיצא לנו לנסות.

המומלצות:

Viva Burger – מגוון בורגרים טבעוניים מפתים ועוד מגוון מנות, מיצים ועוד. אני ניסיתי אחד שהיה מוצלח ביותר, כשהעכברושית הלכה על פינצ'וס פחות כבד ונהנתה ממנו גם כן. מסעדה מעוצבת שנעים לשבת בה. מומלץ ביותר.

 

Celicioso Barquillo – מסעדה/קונדיטוריה ללא גלוטן שנמצאת בתוך מלון בוטיק מגניב (Only You). לא טבעונית בהגדרה אבל מכילה מגוון מנות וקינוחים טבעוניים, מיצים בריאים ועוד. אנחנו חזרנו 3 פעמים רק בשביל הקינוחים, כשה Vegan Black Velvet היתה מעולה, גם לדעתה של העכברושית. חבל שלא יצא לנו לשבת שם לארוחה עיקרית.

Tiyoweh, la Quietud – המסעדה שנמצאת לא הרחק מהגנים הבוטנים לא טבעונית ב-100% אבל הרוב כן. אנחנו הזמנו שם את הפלטה של היום – מרק, תבשיל, סלט, קטניה ושתייה קרה/חמה – ארוחה מזינה, בריאה וטעימה באווירה נעימה.

B13 bar – סוג של בר טבעוני קטן באחת הסמטאות באחד מאזורי הבילוי שבעיר (האמת שהכל בעיר נראה כמו אזור בילוי), בו אכלתי גם בורגר טבעוני מוצלח ואפילו שתיתי בירה אקולוגית שנקראת Veer (במקום Beer).

VEGA – מקום ביתי חמים עם אווירה אינטימית בו יש אוכל טרי ובריא (מרק גרגירי חומוס לדוגמא), כדאי לא להסתפק בתפריט העסקי ולעיין גם בתפריט הרגיל.

אפשר גם

Sanissimo Malasaña – מקום קטן וקצת היפסטרי, בו יש היצע טבעוני מעניין, אך לא כיף לשבת בו לארוחת ערב, אולי לחטוף משהו על הדרך.
 
Restaurante Yerbabuena – מסעדה צמחונית/טבעונית ממש במרכז, למרות שקשה קצת למצוא את הכניסה. העיצוב לא ממש מזמין, התפריט מגוון ועשיר, אבל מהמנות שניסינו לא כולן היו מוצלחות כל כך.
Hanso Cafe – בית קפה היפסטרי נחמד, אמנם לא טבעוני, אבל העכברושית התלהבה מהקפה והבייגל וגם אני מצאתי שם משהו טעים לאכול (קפרזה עם טופו רך במקום גבינה).
Chocolatería San Ginés‏ – המקום המפורסם של הצ'ורוס, שפתוח 24 שעות ביממה ועובד כמו סרט נע. הצ'ורוס אמנם טבעוניים אבל הרוטב שוקולד שמוגש איתם בצד לא, ובלעדיו אלו סתם בצקים.
שווקים
בשני השווקים העיקריים (San Miguel, San Anton) אין יותר מדי אופציות טבעוניות, וגם אלו שיש כגון: פאייה צמחונית, Padrones – פלפלים ירוקים מטוגנים עם מלח) לא מדהימות בלשון המעטה.  בניגוד לשוק בברצלונה, השווקים מזכירים באופיים את השרונה מרקט או שוק צפון למשל – עיצוב יפה אך קצת מלאכותי ובלי תוכן מיוחד.
בירה
במדריד לא חסרים מקומות לשתות מכל הסוגים והמינים. אחד מהמקומות הטובים שהייתי בהם הוא The Stuyck Co בו יש 12-14 ברזים של בירות בוטיק מעניינות, וגם אווירה ומוזיקה טובה.

 

Beer Shop – Take 2

זמן: יום שני בלילה, ספטמבר 2017

מיקום: יהודה הלוי 21, תל אביב

רקע היסטורי:. הביר שופ – Beer Shop, האח החדש של הביר שופ המקורי בנתניה, מקום לבירות איכותיות שאפשר גם לקחת הביתה בבקבוקים היישר מהחבית, נפתח לפני כחודשיים ביהודה הלוי בתל אביב היכן ששכן לפני כן הבודהה בורגר ז"ל (ראו אזכור גם בהמשך).

הסיפור: סוף סוף התפנה לו הסטודנט העמוס, מעכשיו הכוכב העולה, ויצאנו לחגוג לראשונה בביר שופ יחדיו, בו כבר יצא לי לבלות לפני כן בלעדיו.

הגענו לאזור קצת אחרי 21:30. הכוכב העולה היה רעב (וגם אני), אז קפצנו קודם לרחוב לבונטין, שם לקחתי אני משולש פיצה טבעוני וטעים בחתול הירוק והוא לקח בוריטו בטאקריה טייקאווי (ליד פינת רחוב החשמל), שהיה רק סביר לטעמו.

משם עשינו פעמינו אל הביר שופ. בניגוד לדיווחים של חבר שהיה שם בחמישי בערב שבוע לפני כן, המקום לא היה ריק ואף די מלא יחסית לאמצע השבוע, כשאנו התיישבנו על הבר שבפנים.

חלק מהבעיות שנתקלתי בהן בעבר עם מקומות שמציעים מגוון רחב מאוד של בירות, היא שאחרי זמן מה חלק מהברזים מפסיקים פתאום להיות זמינים או שהבירות לא מתחלפות. לשמחתי זה לא המצב בביר שופ, כשהפעם בהיצע הנרחב היתה גם הבירה המיוחדת של מיקקלר ואלכסנדר – גרין גולד, ממנה הזמנו שנינו חצי במהירות (19 ש"ח בלבד!).

מאז הביקור הקודם הוסיפו לתפריט גם  מנה של נקניקיה טבעונית – של הבודהה בורגר, שאמנם כבר אין מקום שכזה בעיר, אך הוא עדיין מייצר חלק מהמוצרים ומוכר אותם לבתי עסק ואחרים. מכיוון שמשולש הפיצה לא השביע אותי, הזמנתי גם אותה.

כעבור כמה דקות הבירה נמזגה לנו בכוסות מתאימות, כשאיתה קיבלנו גם צלוחית זיתים. הבירה (IPA). זו לא איכזבה והיתה מצוינת מכל הבחינות. כשהנקניקיות סיימו להתחמם, קיבלתי את המנה שלי בלחמניה עם כל התוספות (קטשופ, חרדל, כרוב, חמוצים), כשזו היתה משביעה וטעימה.

ברקע התנגנה מוזיקת רוק פחות מוכרת מהפעם הקודמת, אבל בהחלט נעימה לאוזן, כשנראה היה שקהל המבלים בחוץ ובפנים די מרוצים.

גם אנחנו היינו מרוצים אז החלטנו להזמין רבע נוסף כל אחד. אני הזמנתי רבע IPA עם חוצפה של באסטרס (13), שאת הסיידרים שלהם העכברושית מאוד אוהבת, והכוכב העולה הזמין רבע המכוערת של רונן (13).

ה-IPA של הבאסטרס די אכזב, במיוחד יחסית לאלכסנדר גרין גולד, כשהיה תוסס מדי, או כפי שהגדיר זאת הכוכב העולה – בירה שלא החליטה אם היא משקה מוגז או בירה, בפעם הבאה עדיף לטעום קודם.

ביחד עם סודה לדרך שהזמין הכוכב העולה, החשבון יצא 92 ש"ח בלבד, כשלקחנו גם כרטיסיה (של בקבוקים לקחת הביתה) לפעם הבאה.

לסיכום: גם בטייק 2, החוויה הכוללת (בירות, מחיר, מוזיקה, אוכל, אווירה) בביר שופ היתה מוצלחת מאוד, שרק ימשיכו כך ואנו נמשיך לחזור לעוד טייקים ובירות.

4.5 כוכבים בסולם עכברוש העיר – מומלץ ביותר לבקר, שת"פ לגבי אוכל (החתול הירוק, טאקריה טייקאווי) יוסיף עוד יותר

ביר שופ (Beer Shop) – הבירה מרימה ראש!

עכברוש העיר ממליץ!

זמן: יום חמישי בערב, אוגוסט 2017

מיקום: יהודה הלוי 21, תל אביב

רקע היסטורי:. הביר שופ – Beer Shop, האח החדש של הביר שופ המקורי בנתניה, נפתח לפני פחות מחודש ברחוב יהודה הלוי 21 (היכן ששכן בעבר הבודהה בורגר ז"ל).

הסיפור: על הביר שופ, בר שמציע 30 בירות מהחבית ואפשרות לקחת הביתה בקבוקים מהחבית, שמעתי לפני כמה חודשים, וחיכיתי רק שיפתח הסניף החדש שלהם בתל אביב.

לפני כ-3 שבועות זה קרה, ואני כבר רציתי ללכת, אבל חיכיתי לסטודנט הלא צעיר (לשעבר התעשיין הצעיר וכו') שיואיל ויפנה מזמנו לצורך כך.

אחרי שהבנתי שכנראה זה לא יקרה בקרוב, ואחרי שהייתי בביר סטיישן בפלורנטין יומיים קודם לכן, קבעתי עם הראשוני לצאת לבירה, כשהביר שופ נבחר כיעד.

הגענו אל הבר בסביבות 21:30, בחוץ יש כמה ספסלים ארוכים (מחציתם היו תפוסים), ובפנים קיר לבנים עליו מפורטים כל סוגי ומשפחות הבירה למיניהן, בר ארוך (ללא מקומות פנויים), ומאחוריו גולת הכותרת – קיר עם 30 ברזי בירה, מעליהם לוח עליו מפורטים כל הבירות (ייצוג יפה לכל הסוגים, כולל מבחר בירות בוטיק ישראליות), אחוזי האלכוהול, הגדלים (רבע, חצי וליטר) והמחירים (ממוצע של 20 ש"ח! לחצי) – התמונה מסבירה יותר טוב מהמילים.

  

בנוסף יש גם מנצ'יס, נקניקיה בלחמניה וטונה אדומה, לא משהו מספק אם באתם רעבים (עדכון – הוסיפו גם נקניקיה טבעונית!).

עם כזה מבחר, קשה להחליט מה להזמין. מכיוון שלא באנו מוכנים לערב שתייה ארוך, החלטנו לשתות ברבעים כדי לטעום כמה סוגים. לסיבוב ראשון הזמנתי רבע Rouge Hazelnut Brown אותה לא ראיתי עדיין בארץ מהחבית (17), כשהראשוני התלבט בין בירות החיטה השונות ובסוף הזמין רבע אדלווייס (12).

הבירות נמזגו לנו בכוסות ממותגות של המקום, כשאנו שתינו אותן בהנאה מרובה ליד החלון. עם הבירה קיבלנו בחינם גם זיתים, כשברקע התנגנה מוזיקת רוק בעיקר משנות ה-90, והמקום התמלא בינתיים כולו במבלים.

לסיבוב השני הזמנתי רבע פיניקס של הדובים (13), כשהראשוני נשאר באותו סגנון עם רבע אלכסנדר חיטה (12), כשטיולים מתוכננים לחו"ל היו שוב עיקר השיחה.

החלטנו להסתפק הפעם בזאת, יהיה עוד מספיק בפעמים הבאות. משם לקחתי את הראשוני לאכול פיצה טבעונית איכותית לא הרחק משם בחתול הירוק (לבונטין 7).

בדרך חלפנו ליד ARIA, שם היתה התקהלות בחוץ של פפראצי ומבלים, עוד אירוע של סלבריטאים, כשבאותו זמן הצטלמה עינת ארליך שלפחות מרחוק נראתה צעירה מאוד יחסית לגילה (שנה הבאה 50).

לסיכום: ככה נראה בר של בירות (גם בחו"ל) – מבחר של 30 בירות איכותיות ומגוונות מהחבית, במחירים משתלמים, עם טייק אווי מהחבית בבקבוקים, מועדון חברים ומבצעים, מוזיקה, ועוד עם אווירה בשביל המבלים.

אם עד לפני קצת יותר מחצי שנה נראה היה שמספר המקומות לבירה טובה בעיר רק הולך ומצטמצם, עם הפתיחה של הסניפים החדשים של הביר בזאר ואגנס באזור לוינסקי, והצטרפותם של סניפי הביר סטיישן והביר שופ, שהגיעו מחוץ לעיר, כשכולם עוד בטווח הליכה של עד כ-10 דקות אחד מהשני, אפשר בהחלט לקבוע שהבירה שוב מרימה ראש, ולצאת לסבב ברים באזור.

4.5 כוכבים בסולם עכברוש העיר – מומלץ ביותר לבקר, חסר רק איזה שת"פ עם משהו ליד לגבי אוכל ושיביאו Freshly Squeezed IPA!

לשתות בניו יורק – כי איך אפשר שלא?

אז אחרי הפוסט הקודם על סן פרנסיסקו ואזור המפרץ אדלג לרגע על האוכל הטבעוני שם ואעבור ישר לשתייה בניו יורק שם התארחתי אצל המתאמן הלוגם (לשעבר האצן הלוגם). זה לקח אותי לברים בהם הוא אוהב לשתות, לא שחסרים ברים טובים בעיר בהם אפשר לבלות.

אגב בארה"ב יש יותר מ-4000 מבשלות! מה שמבטיח שבכמעט כל בר או פאב תמצאו בירות שונות ואיכותיות.

 

Blind Tiger Ale House

אחרי סיבוב רגלי ארוך בצ'לסי מרקט, ההיי ליין ויוניון סקוור, הגענו אל אזור הוושינגטון סקוור בואכה הווילאג', שם הלכנו אל המקום שאהוב על הלוגם, ובמקרה (או שלא) גם מדורג מספר 1 בעיר ב RateBeer.

היתה זאת שעת אחה"צ ביום ראשון והפאב הקלאסי, בו יש 30 ברזים של בירות קראפט איכותיות, היה מלא (גם באמצע השבוע בשעת צהריים היו בו לא מעט אנשים).

עם מבחר שכזה שוב התלבטתי מה להזמין עד שהחלטתי על ה- Back in Black (בירת Black IPA) של מבשלת 21st Amendment (שהיא דווקא מסן פרנסיסקו), והלוגם הזמין American Wheat. לגמנו את הבירות הטובות באיטיות במושב מאולתר על אדן האח (ללא אש כמובן) והמשכנו להסתובב בעיר.

20160529_154259 20160529_153853

 

George Keeley

חיפשתי איזה בר שכונתי טוב באזור של האצן (Upper West) לראות את משחק מספר 6 של גמר המערב והוא המליץ שנלך לג'ורג' קילי, שם אפשר גם למצוא בירות טובות לשתות תוך כדי.

הגענו אל הבר כמה דקות לפני המשחק אחרי ארוחה טבעונית זריזה וטובה לא רחוק משם והתיישבנו על הבר. מאחורי הבר יש מסך דיגיטלי עליו מוצגות הבירות הזמינות ב-23 הברזים שבמקום, כולל מצב הבירה בחביות. חוץ מזה פזורים מסביב לפחות 7 מסכים בהם מוקרנים משדרי ספורט שונים (בייסבול, הוקי וכדורסל), כשברקע מתנגנת מוזיקה, כך שלא שומעים את השדרים והפסקול.

ביקשנו כמה טעימות עד שהחלטנו להזמין. הלוגם לקח בהמלצתי את ה No Hero, בירת Oatmeal Stout של מבשלת Evil Twin (התאום הזהה הרשע של מיקקלר מהפוסט הקודם על סן פרנסיסקו, סיפור לפוסט אחר וארוך בפני עצמו). ואני לקחתי APA – Smells like a safety meeting של מבשלת Dark Horse, למיטב זכרוני.

הבירות היו טובות וכך גם המשחק, כולל הערות הביניים המשעשעות או המעצבנות של האמריקאים שישבו בבר. במחצית השנייה של המשחק הזמנו סיבוב נוסף, אני הלכתי הפעם על ה- No Hero, ואילו הלוגם הזמין סיידר חזק ומלא (Hard Cider) של מבשלת Hard Sin מניו יורק – מומלץ!

כשהתחיל הרבע הרביעי, הברמנים כיבו את המוזיקה ושידרו גם את הפסקול של המשחק, כשכל הנוכחים בבר צפו בו בעניין והריעו לקבוצתם – הרוב היו לטובת גולדן סטייט, שלבסוף גם ניצחה, כנראה בגלל שבאתי עם החולצה הצהובה.

20160530_204321 20160530_204313 20160530_205705

 

Surf Bar

אי אפשר להגיע לניו יורק ולא לקפוץ גם לשכונה המגניבה העכשווית – וויליאמסבורג שבברוקלין, שם נפגשנו לפטי, בת זוגו הבלתי נראית ואני עם הלוגם.

אחרי בירה זריזה בפאב שכונתי סטנדרטי חביב, לקח אותנו האצן אל ה Surf Bar, סוג של בר גלישה/פיראטים בו על הרצפה יש חול ים, ועל התקרה גלשנים גם.

התיישבנו בחצר הנעימה שמקושטת באורות צבעוניים, כמובן שלידינו ישבו ישראלים-מקומיים, והתלבטנו בין קוקטיילי הטיקי השונים, כשהאצן סיפר לנו שבזה הם מתמחים. לקח לנו קצת זמן, והמלצרית קצת התרגזה אבל בסוף הגענו להחלטה.

הלוגם ואני הזמנו את אותו הדבר – RumRunner, ע"ב רום שחור עם אננס, תפוזים ועוד. כשהבלתי נראית הזמינה קוקטייל אחר, ואילו בת זוגה לפטי, שוב לא שתתה.

הקוקטיילים הוגשו לנו בכוסות פלסטיק עם קש ומטרייה, והיו נחמדים, אך לא מוקפדים כמו בברי קוקטיילים נחשבים. בכל מקרה היתה בחצר היתה אווירה טובה, אפילו אחרי שהאורות נכבו שם משום מה וישבנו בחשכה.

20160531_222624 20160531_223556

20160531_225301 20160531_233338

 

 

דאנסינג קאמל – מסע בחולות תל אביב

ויש גם סקר מתבקש בסוף

זמן: יום ראשון בערב, אפריל 2016

מיקום: התעשייה 12 (ליד רחוב המסגר), תל אביב

רקע היסטורי: הדאנסינג קאמל – Dancing Camel, מבשלת בירת הבוטיק הראשונה בארץ (למעט אולי הברוהאוס שנסגרה כבר) נפתחה לפני כעשור בערך ע"י יהודי אמריקאי חובב בירות בשם דיוויד כהן.

הסיפור: התעשיינים הצעירים הגיעו לביקור בארץ, ואני קבעתי עם התעשיין לבירה כמובן. החלטנו לצאת לפלורנטין, וקודם כל חיפשנו מקום לאכול כי היינו רעבים.

מכיוון ששנינו חובבים אוכל מקסיקני, הלכנו אל הצ'אנגוס בשדרות וושינגטון שם הזמנו שנינו בוריטו – הוא עם בשר, כשאני התלבטתי בין זה עם הירקות לזה עם הפטריות, ולבסוף בחרתי בראשון. התעשיין מאוד התלהב מהבוריטו שלו, אני דווקא קצת פחות הפעם.

20160410_205756

אחרי שסיימנו, עשינו סיבוב בשכונה. החלל שהיה פעם הקורדוברו ז"ל עומד נטוש עדיין, בזה שהיה השטרן1 דווקא עובדים על משהו חדש, הגרין שאק עבר למקום גדול יותר על ידידיה פרנקל, מהברלין בפינת ויטל לא כזה התלהבנו אז הלכנו על הרחוב לכיוון הדאנסינג קאמל שם, רק כדי לגלות שלצערנו הוא נסגר כבר לפני כמה חודשים מסתבר.

החלטנו לא לוותר על הבירה של הדאנסינג ושמנו פעמנו אל עבר המבשלה והפאב המקורי של הדאנסינג קאמל ברחוב התעשייה, כשתוך כדי צעדנו מסביב ודרך חולות או עבודות של הרכבת הקלה.

הגענו אל המקום לקראת השעה 22:00, שיחסית למיקומו הנידח והעובדה שהיה זה יום ראשון היה דווקא מאוכלס יפה במבלים, בחוץ ובפנים.

20160410_215024

צמאים מהצעדה, ניגשנו היישר לבר, על הלוח מעליו כתובות הבירות של המבשלה (שמוכנות במקום כמובן), כשהמחירים הם 25 לשליש ו-29 לחצי מהחבית. הזמנו שנינו חצי פטריוט (APA), אותה לקחנו היישר לשולחן מתחת לקיר הגדול בו יש מלא בקבוקים ופחיות בירה (ריקים) מכל העולם.

20160410_214936

למרות שלא היינו רעבים, התבוננתי בתפריט האוכל בזמן שהתעשיין הלך לשירותים, ושמחתי לגלות שכבר יש בו גם אופציות עיקריות לטבעונים.

20160410_214849 20160410_214914

שתינו את הבירות הקרות והטובות לאט לאט, כשמסביבנו לא קרה יותר מדי בפאב. באחד השולחנות שלידנו ישבו כמה שותים מקצועיים/קבועים במקום, להם יש כוסות אישיות מיוחדות, אותן הן קיבלו אחרי ששתו בדאנסינג 100 בירות לפחות (למרות שהייתי שם כמה וכמה פעמים וגם בסניף בפלורנטין אני עוד רחוק משם).

לסיכום: הדאנסינג קאמל הוא פאב קלאסי בלי המולה בו תוכלו ללגום בירת בוטיק ישראלית איכותית היישר מהמבשלה. שווה לצאת למסע בחולות הרכבת הקלה, כשבימי שלישי יש תוכלו לתפוס גם ג'אם סשן או אולי הופעה.

כוכבים בסולם עכברוש העיר – מומלץ לבקר, ולו רק בשביל הבירות האיכותיות והמגוונות

חדשות טובות – סוף למידות השקריות?

לכבוד יום ההולדת ה-8 של עכברוש העיר, חג פורים, בוא האביב ושעון הקיץ הנה ידיעה משמחת – האם זהו סופו של "פיינט" הישראלי / גדול / שקר כלשהו?

מקווה שאכן יתממש וכולנו נזכה להזמין, לשתות ולשלם על בירות במידות תקניות וידועות.

חג פורים שמח