סנטרו קפה – מרכזי, מרכזי מדי

זמן: מוצ"ש, אפריל 2017

מיקום: דיזנגוף 69, פינת טשרניחובסקי (מול דיזנגוף סנטר), תל אביב

רקע היסטורי: הסנטרו קפה (Centro Café) נפתח לפני כחצי שנה ברחוב דיזנגוף מול הסנטר היכן ששכן לפני כן סניף של טל בייגלס (עוד יש כמה כאלו), ע"י האחים אבידן, להם רקורד מרשים בתחום חיי הלילה בעיר – מולדת, מלכי, טיילור מייד, רום סרוויס, קונסיירז', כששני האחרונים אף הם על דיזנגוף. המקום פועל כבית קפה-בר-ביסטרו-מסעדה, שאמור היה לעבוד 24 שעות ביממה, אך אני לא בטוח שאכן כך.

הסיפור: העכברושית ואני יצאנו לדייט מאוחר יחסית וחיפשנו מקום לאכול בו משהו לא כבד מדי, כשהצעתי שנבדוק את הסנטרו קפה.

הגענו אל הצומת המרכזית מול הסנטר בסביבות 22:30. המקום, שרובו כולל מקומות ישיבה על הרחוב היה די מלא, אבל לא היה תור, אז חיכינו למארחת שהציעה לנו לחכות. כעבור 2 דקות היא הציעה לנו לשבת על הבר, ואנו הסכמו. בדרכינו פנימה אל המקום חלפנו על פני השולחנות הרבים עם קהל מבלים לא אחיד (מבוגרים, צעירים), שנראה היה ברובו (לי לפחות) לא מקומי.

נכנסנו פנימה אל אזור הבר המעוצב אך הלא גדול במיוחד, שם קיבלה את פנינו ברמנית שהגישה לנו את התפריטים.

תפריט האוכל כולל מגוון רב (מדי) של מאכלים – סלטים, פסטות, בשרים ועוד (כשיש גם ארוחות בוקר בשעות המתאימות). יש גם תפריט קוקטיילים לא גדול במיוחד, עם שמות מתרבות הפופ ורכיבים לא מסובכים יותר מדי.

כאמור חיפשנו משהו קל יחסית. העכברושית הזמינה סלט פנצנלה (47 ש"ח), ואני הזמנתי את הסלט עגבניות (49) אחרי שהתלבטתי קלות. בגזרת השתייה הזמינה העכברושית את הגאנז & רוזס (48) ואני את הברוס וויין (44).

בעוד אנו משוחחים וממתינים לאוכל ולמשקאות, התרשמנו מהסביבה ומההכנה של הקוקטיילים ע"י הברמנים. כיאה למקום מעוצב שכזה, גם הכוסות בהם מוגשים הקוקטיילים מותאמים לשמות – כוס לגו, עם כנפי עטלף, בתוך בבושקה גדולה, עם אקדח מעוצב ועוד.

האוכל והקוקטיילים הוגשו לנו די מהר יחסית. הסלטים היו לא רעים, עם רכיבים טריים ואיכותיים (עדשים מונבטות, ברוקולי, שרי בשלי), אך די יקרים יחסית לגודלם. הקוקטיילים אמנם הוגשו בכוסות המעוצבות, אך אלו התבררו כמסורבלות ולא נוחות לאחיזה. כשהקוקטייל של העכברושית הרגיש כמו שייק תות בננה, וגם שלי לא ממש הרשים.

לעכברושית התחשק גם קינוח, ומכיוון שלא היה משהו טבעוני, הזמינה לבד את הנמסיס (44), עוגת שוקולד עשירה וטעימה לדבריה, רק גדולה מדי לאדם אחד, אפילו אם הוא אוהב ממש שוקולד.

שילמנו את החשבון (232 ש"ח) ויצאנו מהמקום בסביבות 23:30, כשזה היה עדיין די מלא, אולי אפילו באותם אנשים שהיו כשהגענו.

לסיכום: אין ספק שהסנטרו קפה הוא מקום מרכזי, מרכזי מדי לטעמי. תפריט גדול ויקר מדי, קוקטיילים פשוטים, כשעיצוב הכוסות המיוחדות לא ממש מוסיף, אווירה קצת סתמית, ככה זה כשפונים לקהל הרחב והמיינסטרימי (ראו ערך יאיר לפיד).

2.5 כוכבים בסולם עכברוש העיר – אפשר לוותר, אלא אם אתם תיירים מחוץ לעיר שבאו לבקר ולא מצאתם משהו טוב יותר

מודעות פרסומת

6 במאי – כדאי לרדת מהכיכר אל הרחוב

זמן: יום רביעי בערב, פברואר 2016

מיקום: בן עמי 13, כיכר דיזנגוף (מול קולנוע רב חן), תל אביב

רקע היסטורי: בר ה-6 במאי, אחיו הצעיר של הבר הירושלמי 5 במאי (ע"ש סינקו דה מאיו) משוק מחנה יהודה, נפתח לפני יותר משנתיים מול קולנוע רב חן, היכן ששכן לפני כן סניף של לה צ'מפה זכרונה לברכה.

הסיפור: אחרי הרבה זמן שלא יצאנו ביחד לבד, העכברושית הציעה שנצא לדייט. בדיוק כמה ימים לפני כן, קיבלתי מייל מהבעלים של ה-5 וה-6 במאי שהזמינו אותי לבוא לבקר (באופן גלוי או סמוי) ולהתרשם, ומכיוון שהמקום היה זכור לי לטובה מהביקור הקודם, החלטתי ליישם – כמובן שבאופן סמוי ובלי להודיע או לתאם.

הגענו אל המקום קצת אחרי 21:00. יש 3 אפשרויות לשבת – בחוץ תחת כיפת השמיים, בחוץ באזור המקורה או בפנים על הבר – שם חיכה לנו מקום אותו הזמנו מראש (טלפון – 0722410551) – מבלי שיידעו שאני הוא העכברוש.

שישה במאי

חלל הבר, בו ישבו חוץ מאיתנו בהתחלה עוד שני זוגות, לא גדול מדי ומעוצב בצורה מינימליסטית יחסית. קצת צמחים מטפסים מעל הבר, ואביזרים שונים ומשונים בקומת גלריה קטנה מעל המטבח, באווירה אינטימית.

20160217_211954    20160217_212144

הברמן החביב הגיש לנו את התפריטים שהשתנו מאז הפעם האחרונה שביקרנו במקום. התפריטים נראים יותר פשוטים וזולים. מהחבית יש אמנם רק גולדסטאר ומכבי אבל בגדלים תקניים ובמחירים זולים (25 ש"ח בלבד לחצי גולדסטאר – מחירי שוק לוינסקי), יש גם בקבוקים, יינות, צ'ייסרים וקוקטיילים, אף הם במחירים מזמינים.

תפריט אלכוהול - 6 במאי

תפריט אלכוהול – 6 במאי

תפריט האוכל השתנה אף הוא כאמור, הרבה יותר ידידותי לטבעוניים (Vegan Friendly), ומחולק למנות קטנות ומנות גדולות שונות, במחירים שנראים על פניו זולים מאוד (10-24 למנה קטנה, 29-39 למנה גדולה)

תפריט אוכל - 6 במאי

תפריט אוכל – 6 במאי

העכברושית החליטה לוותר בכלל על אלכוהול, כשאני החלטתי לוותר על הישראליות מהחבית, ולנסות את קוקטייל הג'ין מלפפון (29), שנראה די באופנה היום.

בגזרת האוכל התלבטנו בין כל המנות השונות, מה כדאי להזמין ואולי לחלוק. לבסוף בחרנו להזמין כמה מנות – סלט בלדי עם הפטה בצד (24) לחלוק, תפוח אדמה אפוי עם שמנת חמוצה לעכברושית (15), מרק שורשים לבנים בשבילי (10), כשהחלטתי לנסות גם את הפיצה טבעונית (29), למרות שהברמן הלא טבעוני, אמר שהגבינת קשיו פחות לטעמו והוא לא ממליץ.

הברמן הכין את הקוקטייל במהירות מולי. זה היה חביב אבל לא קלע לטעמי – כנראה שהג'ין זה לא בשבילי. לא עבר זמן רב והמנות החלו לזרום לשולחן אף הן. המרק הוגש בכוס לא גדולה, והיה עם טעמים חזקים, קרמי וטעים, כך שגם העכברושית שאותו אהבה, הזמינה ממנו עוד מנה.

ג'ין מלפפון ומרק שורשים עם יד סקסית נשית

ג'ין מלפפון ומרק שורשים עם יד סקסית נשית

סלט הבלאדי הגיע עם עלי רוקט, סלק, בטטה אפויה וטחינה גולמית, נחמד מאוד אבל היה יכול להיות יותר טעים בלי מלח גס בפנים.

העכברושית היתה מאוד מרוצה מתפוח האדמה שלה, כשהפיצה שלי הפתיעה לטובה – רוטב העגבניות הטעים הורגש יותר מהגבינה הטבעונית, והפיצה הדקה עם הכרובית והעלים היתה טעימה, קצת בסגנון טוני וספה.

סלט בלאדי ותפוח אדמה עם שמנת חמוצה

סלט בלאדי ותפוח אדמה עם שמנת חמוצה

 

פיצה טבעונית עם עלים וכרובית

פיצה טבעונית עם עלים וכרובית

ברקע התנגנה מוזיקה שחורה (ראפ והיפ הופ) עכשווית אך לא שחוקה, כשהסאונד היה אף הוא באיכות טובה, אולי רק טיפה גבוה מדי. הזוגות שהיו לידינו עזבו בינתיים או עברו החוצה, ואנו נשארנו לבדנו על הבר בדייט רומנטי.

החלטנו ל"התפרע" ולהזמין קינוח לכל אחד. העכברושית בחרה את עוגת הטחינה בננות (10) ומאוד אהבה אותה ואפילו העירה לברמן שבכיף הם יכלו לגבות יותר מ-10 שקלים עליה. אני הזמנתי את הקריספי דונאט הטבעוני (10) – לחמנייה מתוקה ומטוגנת במידה, עם הרבה סוכר ושוקולד מסביב, משהו בין צ'ורוס לסופגנייה, קינוח בכלל לא רע.

עוגת טחינה בננות

עוגת טחינה בננות

 

קריספי דונאט טבעוני

קריספי דונאט טבעוני

בין לבין דיברנו קצת עם הברמן לגבי טבעונות – מבחר ומחירים, והוא אמר לנו שגם הוא שוקל להפוך לטבעוני, אני אמרתי לו שהיום זה ממש לא קשה ואני בהחלט ממליץ.

היינו כבר בשלבי סיום כשהצוות החליט להרים צ'ייסר, ואחד הבעלים הציע לי להזמין גם (6 ש"ח). הייתי די מלא אז החלטתי לוותר, אבל קצת תהיתי מדוע אם המחיר כל כך נמוך, הוא לא פשוט הזמין אותי על חשבון הבר.

החשבון יצא 136 ש"ח בלבד – די זול לדרינק וארוחה ממנה יצאנו שבעים ומלאים.

20160217_222434

לסיכום: עד שיורידו את כיכר דיזנגוף בחזרה אל הרחוב, כדאי פשוט לרדת ממנה קצת הצידה אל בן עמי ולמצוא שם את ה-6 במאי – מקום קצת שונה בנוף האזורי, זול וטוב.

שיפורים קלים פה ושם עם עוד איזה בירה איכותית מהחבית (מתחלפת?), היו בכלל משדרגים אותו.

3.5 כוכבים (מתוך חמישה) בסולם עכברוש העיר – כדאי לבקר, לפני או אחרי סרט ברב חן אפילו טוב יותר (כדי שלא ייסגר ובסוף רק עם קומפלקסים נישאר)

שמסיה – לא רואים את השמש

זמן: יום רביעי בערב, נובמבר 2015

מיקום: המלך ג'ורג' 38, מצודת זאב, תל אביב

רקע היסטורי: בר השמסיה (Shamasia), שימשיה בערבית, נפתח לפני כמעט שנתיים בתחתית מצודת זאב בתל אביב.

הסיפור: הפלפלית הציעה שנצא לדייט ספונטני איתה ועם הראשוני, הסכמנו בשמחה, רק היה צריך להחליט לאן יוצאים. התלבטתי בין מספר אופציות, עד שלבסוף הצעתי שנלך לשמסיה, בו אמנם ביקרתי לאחרונה לפני שנה וחצי, אבל הזכרונות ממנו היו טובים.

הגענו אל המקום קצת אחרי 21:00. הפלפלית והראשוני ישבו כבר וחיכו לנו בשולחן בחוץ, אבל בצד, כאילו הם מוקצים. שאלתי מדוע לא התיישבו במרפסת המקורה, התברר ששם מעשנים, וגם בתוך הבר אי אפשר לשבת כי העשן נכנס מבעד החלון הגדול לפנים. שאילתא למלצרית הצעירה אישרה את הדברים, ולה לא היה פתרון אחר טוב יותר.

עיינו בתפריטי האוכל והמשקאות, אלו מכילים מבחר מאכלים מגוונים, סטלה וטובורג מהחבית בלבד, מבחר קוקטיילים שנראים מעניינים ועוד.

שמסיה תפריט אוכל שמסיה - תפריט משקאות

אחרי התלבטויות ושאלות החלטנו להזמין. אני הזמנתי את הבורגר פורטובלו הטבעוני (44 ש"ח), כשהמלצרית שאלה אותי בטעות למידת העשייה. העכברושית הזמינה סלט סלק אנדיב (41) עם לחם (10) ושעועית ירוקה בצד (13). הפלפלית והראשוני הזמינו סלט טונה אדומה (44) וכריך ביצים (43). בגזרת השתייה שאלתי את המלצרית מה זה לף רובי או רדיוס בבקבוק, ולבסוף החלטתי להזמין שליש סטלה מהחבית (26), אותן אקנה אולי בחנות. העכברושית הזמינה קוקטייל אפל מוחיטו קטן (37), והראשוני לקח לו שפריץ תפוח אפרול (24).

אחרי שהזמנו החלטנו לעבור לשולחן סמוך, שנראה היה יותר נוח. מסביבנו רוב השולחנות המוגבהים לא היו עדיין מאוישים, אך הספיק שבשולחן אחד התחילו לעשן, והעשן הגיע אלינו לפנים.

לקח לא מעט זמן אבל בקשתנו החוזרות מהמלצרית לסדר שלא יתנדנד ולהביא לנו גם כוסות מים, נענו לבסוף, רק כאשר התחלנו לקבל את ההזמנה לשולחן.

הבורגר פורטובלו שהגיע עם סלט עגבניות קטן בצד, כלל בתוכו 4 פטריות לא גדולות, היה קצת אנמי, ובטח שלא הצדיק את מחירו. גם העכברושית לא התלהבה מהסלט שלה, שבתחתיתו היו רק 3 פרוסות סלק לא גדולות, ועלים בעיקר, מזל שהזמינה גם שעועית ירוקה בצד. הראשוני והפלפלית גם הם לא הביעו התלהבות מיוחדת מהמנות. כשהיא והעכברושית, שלא היו שבעות. החליטו להזמין עוד מנה – קרפצ'יו חציל (38), שהיתה דווקא טעימה.

בורגר פורטובלו סלט סלק אנדיב

קרפצ'יו חציל

המקום בינתיים די התמלא גם בחוץ. החלטנו על הקינוח במקום לוותר, לפני שגם כולם מסביבנו יתחילו לעשן, טוב שקנינו לנו עוגות הביתה ב Piece of Cake לפני כן.

החשמל נפל ברגע הלא נכון, בדיוק כשרצינו לשלם את החשבון. זה יצא 320 ש"ח – יקר ללא הצדקה, לפחות נהנינו מהחברה.

יקר ללא הצדקה

בדרך חזרה עיינתי בביקורת מהפעם שעברה וגיליתי שהמחירים (גם האוכל וגם המשקאות) עלו ב-10 עד 20 אחוזים בממוצע, בעוד המנות, הקרפצ'יו חציל למשל, כוללות פחות בתוכן.

לסיכום: כבר לא רואים את השמש בשמסיה, שהפך לעוד בר סתמי ויקר, בו אפילו אין מקום הולם למי שאינו מעשן. מבאס להגיע למקום שהיה נחמד, ולראות שבמקום להשתפר, הוא רק התדרדר.

2.5 כוכבים (מתוך חמישה) בסולם עכברוש העיר החדש – אפשר לוותר