אגנס פאב – דווקא כן*

זמן: חמישי בלילה, מאי 2019

מיקום: אבן גבירול 129 (ליד פינת ז'בוטינסקי), תל אביב

רקע היסטורי: האגנס פאב (Agnes Pub) על אבן גבירול בתל אביב (אחיו הצעיר של האגנס בהוד השרון), עובד בהצלחה כבר עוד מעט 8 שנים, כשיש להם אח נוסף צעיר גם באזור שוק לוינסקי.

הסיפור: קבעתי לבירה עם המכור אחרי זמן רב שלא נפגשנו. הוא הגיע מהדרום הקרוב וחיפש משהו נוח וטוב, והאגנס על צפון אבן גבירול נתן לכך מענה (סוג של ברירת מחדל באזור הצפוני).

הגעתי אל האגנס קצת אחרי 21:30, כשהמכור עדיין היה בדרך והיה צפוי להגיע יותר לקראת 22:00. בחוץ על הרחוב היה מלא, ואילו למטה בפרטר היה ריק, אז התיישבתי בפנים על הבר בקומת הרחוב.

עיינתי במהירות בתפריט שלא השתנה בתוכנו יותר מדי – מגוון בירות פרימיום מהחבית ובבקבוק, במחירים לא זולים כל כך (לפחות זה חצאים אמיתיים), ומבחר מנות מאכלי בר (בורגרים בעיקר) מאזור ה-50 ₪ ומעלה (אין נשנושים קלים – לדוגמא אי אפשר להזמין סתם מנה קטנה של צ'יפס). חוץ מזה שמחתי שהיה גם ברז אורח של ברודוג – אלביס ג'וס (IPA מיוחדת) ממנה ביקשתי טעימה.

אגנס – תפריט בירות

רציתי להזמין ממנה חצי עד שיגיע המכור, אך התברר שהחליפו חבית/ משהו היה בשטיפה ושיקח זמן עד שהבירה תהיה זמינה, אז החלטתי לחכות לו ולבירה יחדיו.

בינתיים "נהניתי" ממופע של בחור שישב ליד על הבר והיה עסוק בלהעיר הערות לברמנית והמלצרית, ששם עבדו, ולהוריד צ'ייסרים עד שהדייט שלו תצטרף אליו (התברר שהוא קבוע במקום ובנות הצוות רגילות ולא לוקחות אותו ברצינות רבה מדי, או לפחות כך הן אומרות).

קצת לפני 22:00 קיבלתי את הבירה שלי, שהיתה איכותית – קרה ומרירה עם מעט טעם של אשכולית. באותו שלב הצטרף אליי המכור, כשמכיוון ששוב היו בעיות עם הברודוג הזמין בינתיים חצי ג'מס 8.8 (34).

התעדכנו והחלפנו רשמים, גם מהשידור החוזר של ברצלונה-ליברפול ששודר על המסכים. ברקע התנגנה לה מוזיקת רוק-בלוז טובה, הדייט של המטרידן שהיה לידינו כבר הגיעה, ויכולנו ליהנות מהבירה והאווירה.

כשסיימנו את הבירות המשכנו שנינו לחצי ברודוג נוסף כל אחד כשהבחור עם הדייט פרש (היא נשארה למזלה).

לקראת חצות היינו כבר קצת אפופים מהבירות החזקות אז החלטנו לסיים, כשבחשבון גילינו שהברודוג לא באה בזול – 40 ₪ לכוס.

האגנס היה עדיין די מלא כשעזבנו. כשהמזג, לידו חלפנו בדרך, היה מפוצץ בקהל צעיר מיינסטרימי.

לסיכום: דווקא כן – האגנס הוא פאב איכותי עם בירות איכותיות, שידורי ספורט, מוסיקה טובה ואווירה. אבל כל זה בא עם כוכבית קטנה בגלל המחירים והמחסור בנשנושים קלים (נכון שמחירי הבירות בעיר גבוהים, בעיקר בברים להמונים, אבל יש מקומות שמוכרים בירות איכותיות בפחות, גם באגנס אפשר ללכת קצת לקראת הלקוחות).

3.5 כוכבים בסולם עכברוש העיר – כדאי לבקר

מודעות פרסומת

ברים מומלצים בתל אביב – צפון אבן גבירול

פוסט נוסף בסדרה על ברים ופאבים מומלצים בתל אביב לפי אזורי בילוי עיקריים (ההמלצות הם רק על מקומות שביליתי בהם באופן אישי) – והפעם אזור צפון אבן גבירול והסביבה.

אזור צפון אבן גבירול בואכה יהודה המכבי די הומה במשך היום אך עד לפני כמה שנים היה מאוד מאוד מנומנם בלילות, כשבו פעלו רק הבריו 66, הלילי רוז והשכן. בשנים האחרונות החל האזור קצת להתעורר עם פתיחתם של ברים נוספים, שמושכים אליהם מבלים, למרות שעדיין לא תמצאו שם יותר מדי מקומות מיוחדים. אל מרביתם מומלץ להגיע בהפי האוור על מנת ליהנות ממחירים יותר שפויים.

ויש גם סקר בסוף – מהם הברים שאתם אוהבים באזור?

המקומות המומלצים של עכברוש העיר באזור (כולל קישורים לביקורות):

אגנס (אבן גבירול 129) – הסניף התל אביבי הראשון של הבר מהוד השרון מציע מבחר בירות פרימיום מהחבית ובבקבוק, מאכלי בר לא רעים, ועוד מבצעים ואירועים (הפי האוור רק עד 20:00).

בריו 66 (יהודה המכבי 66) – שכונתי רגוע שעובד כבר למעלה מעשור עם מבחר בירות לא רע בכלל ועוד

שופלנד ברחוב (יהודה המכבי 63) – הבר הקטן שנפתח לפני לפני 8 שנים עם בירות א'שוף האיכותיות מהחבית, גדל מאז והשתדרג גם בגזרות השתייה והמאכלים, המחירים לא כאלו זולים.

לילי רוז (אבן גבירול 146) – השכונתי הותיק באזור (עוד מעט 14 שנים), בלי מניירות ופוזות מיותרות.

אלגריה (אבן גבירול 165) – לא בדיוק בר, אלא מסעדה טבעונית, אבל האוכל מצוין וגם שם אפשר ליהנות מחוויה לילית.

 

אפשר גם:

אל וסיניו (אבן גבירול ) – מה שהיה פעם השכן הצעיר והמגניב, התברגן והתבגר והפך לסוג של בר יין בו לא הייתי עדיין, אבל העכברושית בילתה שם בהנאה עם חברות לפחות פעמיים.

אבני (אבן גבירול 95 פינת ארלוזורוב) – אם אתם בקטע של ברים מדיזנגוף אבל לא בא לכם להגיע עד לשם. עדיף לבוא בהפי האוור אחרת זה סתם יקר.

המזג (אבן גבירול פינת פנקס) – מתאים לצעירים חובבי המסלולים

ג'ונו (כיכר מילאנו) – בר יין ותיק ונעים

 

 

סולטנה – הייפ מוצדק?

זמן: שני בלילה, נובמבר 2018

מיקום: אבן גבירול 58, תל אביב

רקע היסטורי: הסולטנה Sultana הינה שווארמיה טבעונית, שנפתחה לפני קצת יותר מ-3 חודשים, עם הרבה הייפ ע"י הראל זכאים (זה מהמסעדה), היכן ששכן לחם ארז בצמוד לברטון קרפרי.

הסיפור: גם בימי חוסר המודעות שלי לפני יותר מעשור לא הייתי חובב שווארמות מושבע, ולכן כשפתחו את הסולטנה, למרות כל ההתלהבות של קהילת הטבעונים וגם של הרבה מבקרי אוכל שהם לא, לא מיהרתי ללכת לשם, במיוחד כשעוד שמעתי שצריך לחכות שם לפעמים בתור גדול.

הכוכב העולה (שבקרוב יורד בחזרה לבנגקוק) הציע לי לצאת לדייט פרידה – שווארמה בסולטנה ואח"כ בירה טובה, כמובן שהסכמתי בשמחה.

הגענו אל הסולטנה ב-21:30. המקום בו יושבים בחוץ לא היה מלא, ואילו בפנים לא היה תור, כשאת פנינו קיבלו ארגזי פטריות (שאיתם היתה לי בעיה אידיאולוגית מסוימת), ויטרינה עם תוספות ומאחוריה שיפוד שווארמת הפטריות.

לקח דקה עד שהבנו שמזמינים מהצד ליד החלון למטבח. הכוכב הזמין שווארמה בצלחת (47) וסודה, בעוד שאני הזמנתי בפיתה מחיטה מלאה (35) ואת הצ'יפס הידוע מהזכאים (17). הסתבר שאין פיתות לכן האחראית אמרה שיכינו לי בלאפה ללא תוספת תשלום.

הקונספט של המקום דומה לשווארמיה רגילה חוץ מזה שבמקום שיפוד עם משהו שהיה חי ועכשיו מת, הוא מורכב מפטריות בתיבול והרכב מיוחד שאמור לדמות את המקור במידה כזו או אחרת. כשהגיע תורנו בחרנו את התוספות שאותם נרצה בלאפה/צלחת, כשאני לקחתי ירקות, עלים ירוקים, פרוסות צנונית, טחינה וקצת סחוג וחריף. הכנת המנה אגב מתבצעת בידיים חשופות, יש כאלו שזה יכול להפריע להם.

הכוכב שקיבל את המנה שלו בצלחת לפני, התחרט בינתיים וביקש להעביר את המנה שלו ללאפה, כשהאחראית אמרה לאלו שמכינים, שכבר יעשו לו חדש.

התיישבנו בחוץ והגענו סוף סוף לרגע המיוחל – אז איך השווארמה המדוברת? לטעמי היתה סבירה. אולי עם הפטריות היו יותר חמות/עסיסיות הייתי מתלהב יותר. הצ'יפס לעומת זו היה די מוצלח. גם הכוכב העולה חובב השווארמות לא התלהב יתר על המידה, אבל גם לא הביע אכזבה (חבל שהם לא מציעים איזה דיל לקינוח עם הקרפרי שליד).

משם הלכנו צפונה על אבן גבירול אל האגנס. זה היה מלא לגמרי בחוץ, אז התיישבנו בפנים על הבר, שם נהננו מהמוזיקה ומבירה טובה – חצי אלכסנדר גרין כ"א (34).

לסיכום: אין ספק שכמו בזכאים, גם בסולטנה יודעים לעשות יחסי ציבור מוצלחים. במקום עצמו יש תודעת שירות גבוהה, זמינות מוצרים קצת פחות, כשבסופו של דבר מרגישים שזו פטריה. לטעמי אפשר למצוא פאסט פוד טבעוני יותר מוצלח במקומות אחרים במחירים פחות גבוהים.

3 כוכבים בסולם עכברוש העיר – אם אתם באזור אפשר לבקר, להגיע במיוחד זה כבר סיפור אחר

אבני – חולש על הפינה

זמן: מוצ"ש, סוכות, סוף ספטמבר 2018

מיקום: אבן גבירול 95 פינת ארלוזורוב, תל אביב

רקע היסטורי: בר האבני Ibni, שנקרא על שם הרחוב בו הוא נמצא (אבן גבירול), נפתח לפני כשנה ע"י האחים אבידן שמשתלטים על כל העיר לאט לאט (קונסיירז', רום סרוויס, סנטרו קפה ועוד), בפינה מרכזית בה שכנו לפני כן כל מיני בתי קפה סתמיים.

הסיפור: כשנטול הכינוי הציע לי לצאת לבירה ספונטנית לא יכולתי לסרב לאירוע נדיר שכזה.

אחרי שיצא לי לבלות לא מעט בדרום העיר (לוינסקי-פלורנטין) לאחרונה, החלטתי הפעם לצאת לאזור הצפון הישן ולבדוק את האבני שלא יצא לי עדיין לבקר בו למרות שהוא כבר קיים כמעט שנה.

הגענו אל הבר קצת אחרי 21:30. זה היה מלא לחלוטין בקהל מעורב (30+), ומכיוון שלא נראה שמשהו עומד להתפנות בקרוב, החלטנו ללכת לאגנס בינתיים, בלוק אחד צפונה, ולהתחיל עם בירה שם.

האגנס לא היה מלא במיוחד ואנו התיישבנו לבסוף על הבר בקומת הפרטר. לא השתנה יותר מדי באגנס, עדיין יש מבחר יפה ומגוון של בירות איכותיות מהחבית, במחיר לא זול אך סביר יחסית לצפון העיר.

 

נטול הכינוי הזמין חצי ג'מס 8.8 (34 ש"ח) ואני הזמנתי לחימום או בעצם צינון שליש גינס (28), שלא נמזגה בצורה מקצועית במיוחד (שימו לב בתמונה), אך עדיין היתה קרה ומרירה כהלכה.

בעוד אנו שותים, ניהלנו דיון על הגרלת הלוטו (56 מיליון ש"ח), לאן הולך הכסף, והאם היא מפוברקת כשהזכייה מראש ידועה (בארה"ב מסתבר שזה כבר קרה).

מהאגנס חזרנו אל האבני, שבשעה 22:30 כבר לא היה מלא. בסה"כ המקום לא גדול במיוחד, יש שני אזורי ישיבה בחוץ על ארלוזורוב ואבן גבירול, כמה מקומות על הבר הקטן והמעוצב שבפנים, שני מקומות ישיבה שצופים אל הרחוב, ושולחן קטן בפינה בו התיישבנו.

בניגוד לברים האחרים של האחים אבידן, באבני הדגש הוא לאו דווקא על הקוקטיילים, כשיש 8 ברזים מהחבית, כולל כמה בירות בוטיק, במחירים די דומים לאלו של האגנס. בנוסף יש גם משקאות רגילים ותפריט אוכל מגוון יחסית. יש גם הפי האוור עד 21:00, שכולל 1+1 על רוב המשקאות ו-25% הנחה על האוכל.

נטול הכינוי הזמין הפעם חצי וויינשטפן (35), אני הזמנתי שליש מלכה אדמונית (28) וגם פלאפל כרובית (38) – סוג של ארוחת ערב מאוחרת.

את הבירות קיבלנו כעבור מספר דקות, כשהדיון על הלוטו הגענו בינתיים לדיון לגבי כמה כסף מספיק לפרישה לפנסיה ואיזה סכום של זכייה בלוטו ישנה או לא ישנה את תוכניות הפרישה.

הפלאפל כרובית שהגיע אף הוא לשולחן עם הרבה טחינה, היה טעים והספיק לי לאותה השעה. אך כארוחת ערב זו מנת פלאפל די יקרה ולא בהכרח משביעה.

בחשבון הופיעה לנו שורה של מס כחלון 2ש"ח. זו לא באמת מתווספת לסכום, אלא מופיעה שם כמחאה על כל תוספות המיסוי והחקיקה שנכנסו או אמורות להיכנס בקרוב (מיסים על טיפים לדוגמא) ומכבידות על בעלי הברים והמסעדות (ובסוף כנראה יתגלגלו עלינו).

לסיכום: האבני, שחולש בהצלחה על הפינה, הוא מקום נחמד ומגוון ובכלל לא רע ליציאה של דרינק ונשנוש בצד. אם רוצים יותר מזה כדאי אולי לבוא לפני 21:00 וליהנות ממבצעי השעה השמחה. בסה"כ מדובר בתוספת טובה לאזור צפון אבן גבירול היחסית מנומנם.

3 כוכבים בסולם עכברוש העיר לאבני – אפשר לבקר, אבדוק בקרוב איך בהפי האוור ואעדכן

3.5 כוכבים בסולם עכברוש העיר לאגנס – כדאי לבקר עדיין, אבל רצוי  גם שיתחילו לגוון אחרת זה כבר ישעמם. למשל אם אתם כבר עובדים עם אלכסנדר למה שלא תחליפו מדי פעם חביות ותביאו בירות מיוחדות כמו ההולי פרוט?

מבירה לבירה עד למיידל'ה – צריך לדעת לאן, עם מי, ומתי לצאת

זמן: יום ראשון בלילה, יולי 2018

מיקום: פלורנטין והסביבה, תל אביב

רקע היסטורי: הביר סטיישן (Beer Station) בפלורנטין, נפתח לפני שנה וקצת, והינו הסניף התל אביבי של הרשת שמציעה מבחר בירות נרחב מהחבית עם אופציה לבקבק הביתה. המיידל'ה הינו בר שכונתי ותיק בפלורנטין, דווקא לא ממש קרוב ללב העניינים שברחוב ויטל.

הסיפור: אחרי המלומד, לפטי, הספרותן, הפלפלית ואחרים, הגיע תורו של נטול הכינוי לחגוג יום הולדת עגול. נטול הכינוי אינו מאלו שחוגגים בגדול, לכן חיפשנו מקום בו יוכל לשתות את האדלווייס שהוא אוהב מהחבית במחיר טוב.

לפטי, נטול הכינוי ואני הגענו אל הביר שופ קצת לפני 21:30. הפעם היו חסרות 6 בירות מתוך ה-30 (ועדיין המבחר מרשים), כשהאדלווייס שכבר שתינו שם פעם לא היתה בנמצא. גם נציגי אלכסנדר שהיו שם פעם, כבר אינם. אולי זה סתם במקרה אבל לי זה נראה שיש התכנסות לבירות/מבשלות/יבואנים מסוימים (באסטרס, ג'מס, עמק האלה למשל) ולכן המגוון קצת ירד.

מכיוון שנטול הכינוי די בררן, הוא לא היה מעוניין בבירות החיטה האחרות שמגישים בביר שופ, אז הלכנו אל האגנס שברחוב הקישון. אמנם ידענו שאין אדלווייס, אך בכל זאת בדקנו את התפריט בו מחירים גבוהים יחסית (לביר שופ ודומיו). נטול הכינוי לא רצה להתפשר גם על הבלו מון, ומה גם שמשום מה עישנו שם שני חברה בפנים, אז המשכנו הלאה ללב פלורנטין.

כעבור מספר דקות הגענו אל הביר סטיישן. תפריט הבירות העשיר לא השתנה בהרבה מפעמים קודמות, יש גם בירות שלא מופיעות בו אך עדיין קיימות (אולי הן פשוט מתחלפות, אחרת לא ברור למה לא להוציא תפריט מעודכן). יש בירות ויש מחירים טובים (האוכל סטנדרטי), רק כמו תמיד, אין כמעט מבלים, חוץ מהחתול שמצא לו מקום קבוע ומנמנם לו שם בנעימים.

אדלווייס היתה, אז התיישבנו שם. נטול הכינוי הזמין חצי אדלווייס כמובן (22 ש"ח), אני התלבטתי ובסוף הזמנתי שליש ערבה (פחות מ-20 ש"ח, שכחתי את המחיר המדויק) – בירת בוטיק ישראלית חדשה ולא רעה, ואילו לפטי, שהזדקן ב-30 עד 40 שנה הזמין רק סודה (כדי לא לערבב עם הכדורים).

במקום נוספו גם מסכים גדולים בצדדים (כנראה מימי המונדיאל), עליהם רץ מצעד להיטים כלשהו של MTV, ובו היו גם נציגים ישראלים (רוני דלומי ואחרים). במצעד הזקנים המקומי זכה הראשוני, שלמרות שהוא גר בטווח הליכה, החליט להישאר בבית בגלל השעה (22:00).

כשסיימנו את הבירה החלטנו לחפש מקום אחר בסביבה, כשבחשבון (40 ש"ח עד כמה שזכור לי) קיבלנו הנחת חבר על הצבירה מהפעם שעברה.

המשכנו אל המיידל'ה (פלורנטין 40), בצד השני של הרצל, שם ביליתי לאחרונה לפני כמה שנים טובות. במקום היו רק כמה מבלים בחוץ על הרחוב, כשבפנים, למרות העיצוב המזמין, היה ריק, אך בכל זאת בחרנו להישאר והתיישבנו על הבר.

מהחבית יש 6 בירות – 3 סטנדרטיות (קרלסברג, הוגארדן, טובורג) ו-3 מיוחדות (אלכסנדר, לופולוס בראון ובלונד). נטול הכינוי ואני טעמנו שנינו מהלופולוס בראון החזקה (הבלונד נגמרה), אך בחרנו להזמין דברים אחרים – הוא הוגארדן גדול (32) ואני אלכסנדר בלונד קטן (26). בניגוד אליהם אני לא אכלתי בבית לפני כן, אז שאלתי את הברמן איזו מנה כדאי להזמין מהמבחר הטבעוני העשיר מומלץ להזמין – טורטייה מהטבע (28) הוא אמר, וכך עשיתי.

ברקע התנגנה מוזיקת רוק בריטי בעיקר בסאונד מצוין, ואנו לגמנו את הבירה באיטיות כשנטול הכינוי שוב סיפר לנו על תוכניותיו לפרוש בעוד 10 שנים.

הטורטייה, אותה הזמנתי עם צ'יפס, היתה טעימה ומשביעה, המלצה טובה.

לקינוח רציתי להזמין לכולנו טראפלס טבעוני (8), אך היה רק אחד, אז רק אני נהנתי משוקולד דחוס מתוק עם קצת מליחות. ממש לפני שסיימנו נכנסנו פנימה הטבח עם עוד כמה מבלות, ושאל אותנו אם יפריע לנו שיעשנו בפנים (לפחות פה הם שואלים בניגוד למקומות אחרים). אמרנו שכן, אבל בכל מקרה שאנחנו הולכים עוד מספר דקות.

אחרי ששילמנו את החשבון התחלנו ללכת בחזרה צפונה אל אזור שוק לוינסקי. בדרך חלפנו ליד מקום שנראה מעניין אותו לא יצא לי עדיין לראות לפני כן – וינטאג' (פלורנטין 55). הלכנו דרך הרחובות השקטים עד שהגענו אל הביר בזאר בזבולון. קניתי Six Mix הביתה, כשגם שם נראה שצמצמו את מבחר המבשלות/בירות שאותן הן מציעים.

לסיכום: כשיוצאים עם חברים לסבב ברים, צריך לדעת עם מי לצאת, לאן לצאת וגם באיזה יום לצאת. לכל המקומות שביקרנו בהם יש פוטנציאל טוב, חבל שחלקם קצת מזייפים או שפשוט אין מבלים.

3.5 כוכבים בסולם עכברוש העיר לביר סטיישן עדיין כדאי לבקר בגלל המבחר והמחירים

3 כוכבים בסולם עכברוש העיר למיידל'ה – אפשר לבקר, אולי עדיף כשמלא יותר

אגנס פאב – מעכשיו גם בלוינסקי

ויש גם סקר בונוס בסוף הרשומה – מה המקומות האהובים עליכם בשוק לוינסקי והסביבה?  

זמן: יום חמישי בלילה, יוני 2017

מיקום: הקישון 7 (פלורנטין – שוק לוינסקי), תל אביב

רקע היסטורי: בעקבות האגנס פאב (Agnes Pub) המקורי בהוד השרון (אותו גם יצא לי לפקוד לפני כחודש וחצי), והבר הנוסף באבן גבירול (אותו יוצא לי לפקוד אחת לכמה חודשים), פתחו הבעלים סניף חדש לפני פחות משבועיים באזור שוק לוינסקי.

הסיפור: עם מיעוט המקומות בעיר שמשקיעים בבירות איכותיות, שמחתי לראות שהאגנס עומדים לפתוח מקום חדש, ועוד באזור שוק לוינסקי שאהוב עליי במיוחד. הירושלמי, החולוני, ולאדי מרי, המלומד ואני קבענו להיפגש לבירה אחרי כמה חודשים שלא נפגשנו, כשקבענו לעשות זאת באגנס שבדיוק נפתח (והמלומד הבריז לנו בסוף בדקה ה-90 כמובן).

הגענו אל המקום קצת לפני 21:30. השמועה כנראה עדיין לא עשתה לה כנפיים כי המקום היה כמעט ריק, ועוד ביום חמישי בערב. נכנסנו אל הבר, שנראה יחסית די קטן, כשאת פנינו קיבלו ברזי הבירה של המקום, ואנו התיישבנו בשולחן קטן לצד החלון.

המלצרית הגישה לנו את התפריטים, שנראים זהים לאלו שבסניפים האחרים עם 16 בירות איכותיות ברובן מהחבית, בהן של מבשלות בוטיק ישראליות מהנפוצות יחסית (נגב, שפירא, אלכסנדר, ג'מס, מלכה), כולל ברז אורח (חבל רק שאין יותר מברז אחד), בקבוקים ומשקאות נוספים במחירים יחסית סבירים (ובגדלים תקניים). בתפריט האוכל מככבים ההמבורגרים (יש גם אחד טבעוני), פיצות ועוד מאכלי בר טיפוסיים.

 

ולאדי מרי שכבר סיים קודם לכן כשהמתין לנו חצי וויינשטפן ויטוס (33 ש"ח) הזמין עוד אחת. אני טעמתי מברז האורח – שפירא IPA והזמנתי חצי (38), כשהירושלמי הזמין חצי נגב אואזיס (33), והחולוני שליש בלבד (29). אני כבר אכלתי לפני כן, אבל הם הזמינו המבורגרים שונים.

נהננו מהבירות הקרות והטעימות, מהחברה ומהמוזיקה (רוק-בלוז) שברקע התנגנה, כשבינתיים המקום במבלים טיפה התמלא.

  

בזמן שהם אכלו את ההמבורגרים שלהם, הזמנתי לי סיבוב נוסף – חצי אלכסנדר אמברה (32), גם בחירה טובה.

לקראת 23:00 החלטנו לסיים להפעם, שילמנו את החשבון, כשלפני שיצאנו גילינו שיש בפנים עוד חלל עם יותר מקום, אם אתם לא רוצים שיגיע אליכם עשן מעבר לחלון.

לסיכום: באגנס החדש משכפלים את הנוסחא שהצליחה להם עד כה – מבחר בירות מגוונות ואיכותיות עם אוכל ברים מתאים ואווירה שכונתית אינטימית ורגועה. תוספת טובה לסצינת חיי הלילה בסביבה.

4 כוכבים בסולם עכברוש העיר – מומלץ לבקר, כשאפשר גם לעשות סבב ברי בירות מגניב בשילוב הביר בזאר

 

בורגר קרפ ובירה – מסע לילי על אבן גבירול

זמן: יום רביעי בלילה, ספטמבר 2016

מיקום: אבן גבירול, תל אביב

רקע היסטורי: הריינבו (Rainbow) נפתח לפני כ-3 וחצי חודשים באבן גבירול מול העירייה, במקום הבודהה בורגרס ז"ל ששכן שם שנים רבות ונסגר לצערי, ע"י הבעלים של הפיצריה הטבעונית המשובחת החתול הירוק בלבונטין. בהתחלה הוא נפתח כדוכן פיתות טבעוני (בסגנון אייל שני), אך מאז התרחב והוא מציע מנות גם בצלחת, בוריטוס, בורגרים ועוד.

הסיפור: התעשיין (שיש להדגיש אינו טבעוני או אפילו צמחוני רחמנא ליצלן) הציע שנצא ספונטנית לריינבו, לטעום את הבורגר הטבעוני שלהם, עליו הוא שמע דברים טובים ואני כמובן נענתי בשמחה. הוא הציע שנשלב את זה גם עם קרפ בברטון ובירה באגנסמה יכול להיות רע?

הגענו אל המקום (אבן גבירול 86) בסביבות 21:30, כשהיו בו לא מעט אנשים יחסית שישבו בחוץ או חיכו להזמנה. היפסטר (?) לא כל כך חביב, קיבל את פנינו כשבאנו להזמין מהדלפק. בחרנו שנינו להזמין את הריינבורגר הקלאסי (35 ש"ח), שימו לב שהוא מוגש עם חרדל כברירת מחדל, אך אפשר לבקש בלי או עם מעט.

20160921_213551

עד שהריינבורגר יהיה מוכן התיישבנו בחוץ והבאנו לנו לבינתיים לנשנש חמוצים, פרוסות לחם קלוי וטחינה, אותם אפשר לקחת בחינם.

לא עבר זמן רב וקיבלנו את ההזמנה. התעשיין (שכאמור אינו טבעוני או צמחוני), התלהב ממש מהריינבורגר, שהיה עסיסי וממש טעים גם לדעתי – הכי טוב מאלו שאכלתי לאחרונה בעיר.

img_20160921_214614

מסביבנו ישבו לא מעט אנשים שאכלו אף הם בהנאה, חלקם הלא מבוטל ניצל את הקירבה של הצ'יפסטאר, והביא משם צ'יפס כתוספת, אך אנו החלטנו לוותר מכיוון שעוד תכננו להמשיך משם לקרפ ובירה (כמה אפשר בערב אחד?).

שבעים ומרוצים מהבורגר הטעים, עשינו את דרכינו דרומה על אבן גבירול אל הברטון קרפרי מקומי (Bretonne), שנמצא בבלוק שצפוני ללונדון מיניסטור (אבן גבירול 52), ונפתח לפני כמעט 9 חודשים.

20160921_220906

איך שהגענו לברטון, אפילו לא הספקנו לעיין בתפריט, הוגש לנו צ'ייסר מבוסס על אניס ע"ח הבית. התפריט מכיל מגוון נרחב של קרפים מלוחים ומתוקים, בשריים, חלביים וגם לא מעט טבעוניים. החלטנו לחלוק בינינו קרפ צ'אבי האבי (24) מותאם לטבעונים, עם חמאת בוטנים, ממרח שוקולד טבעוני שעושים במקום, ושברי בייגלה מלוחים.

20160921_220646

התיישבנו באחד ממקומות הישיבה שפונים אל הרחוב, ותוך מספר דקות הקרפ היה מוכן והוגש לנו חתוך לחתיכות. הקרפ עצמו היה בהחלט טעים, אם כי אני הייתי מעדיף לקחת אותו בלי הבייגלה המלוח. צפינו בעוברים ובשבים, כשאלו צפו בנו גם כן, ונראו קצת מקנאים. מכיוון שהיינו מלאים מהבורגר מקודם, והקרפ די כבד בפני עצמו, בקושי הצלחנו לסיים אותו, כשלבסוף התעשיין הוא זה שאכל את החתיכה האחרונה (מומלץ להזמין קרפ לחלוקה).

img_20160921_221406

למרות שהיינו ממש מלאים, לא ויתרנו על ה"קינוח" – בירה באגנס (ליד פינת ז'בוטינסקי), כשניצלנו את ההליכה הלא קצרה צפונה על אבן גבירול (קצת יותר מקילומטר) להוריד קצת את האוכל.

האגנס היה די מלא באופן מפתיע לאמצע השבוע (גם בפנים למטה וגם בחוץ), אנו התיישבנו בפנים ליד החלון שפונה אל הרחוב שם נהננו מחצי בירה צוננת "תוצרת הארץ" של מבשלת החלוץ (28 ש"ח).

img_20160921_224606

לסיכום: לא רק במתחמים צפופים (פלורנטין) או עמוסים (דיזנגוף) אפשר לצאת לבילוי משולב ואיכותי. גם באבן גבירול, עם קצת הליכה (זה טוב לבריאות) אפשר לשלב אוכל טבעוני טעים (גם לאלו שלא), קינוח מקורי ובירה ברמה במקומות שונים.

4 כוכבים בסולם עכברוש העיר לריינבו וגם לברטון – מומלץ לבקר