סולטנה – הייפ מוצדק?

זמן: שני בלילה, נובמבר 2018

מיקום: אבן גבירול 58, תל אביב

רקע היסטורי: הסולטנה Sultana הינה שווארמיה טבעונית, שנפתחה לפני קצת יותר מ-3 חודשים, עם הרבה הייפ ע"י הראל זכאים (זה מהמסעדה), היכן ששכן לחם ארז בצמוד לברטון קרפרי.

הסיפור: גם בימי חוסר המודעות שלי לפני יותר מעשור לא הייתי חובב שווארמות מושבע, ולכן כשפתחו את הסולטנה, למרות כל ההתלהבות של קהילת הטבעונים וגם של הרבה מבקרי אוכל שהם לא, לא מיהרתי ללכת לשם, במיוחד כשעוד שמעתי שצריך לחכות שם לפעמים בתור גדול.

הכוכב העולה (שבקרוב יורד בחזרה לבנגקוק) הציע לי לצאת לדייט פרידה – שווארמה בסולטנה ואח"כ בירה טובה, כמובן שהסכמתי בשמחה.

הגענו אל הסולטנה ב-21:30. המקום בו יושבים בחוץ לא היה מלא, ואילו בפנים לא היה תור, כשאת פנינו קיבלו ארגזי פטריות (שאיתם היתה לי בעיה אידיאולוגית מסוימת), ויטרינה עם תוספות ומאחוריה שיפוד שווארמת הפטריות.

לקח דקה עד שהבנו שמזמינים מהצד ליד החלון למטבח. הכוכב הזמין שווארמה בצלחת (47) וסודה, בעוד שאני הזמנתי בפיתה מחיטה מלאה (35) ואת הצ'יפס הידוע מהזכאים (17). הסתבר שאין פיתות לכן האחראית אמרה שיכינו לי בלאפה ללא תוספת תשלום.

הקונספט של המקום דומה לשווארמיה רגילה חוץ מזה שבמקום שיפוד עם משהו שהיה חי ועכשיו מת, הוא מורכב מפטריות בתיבול והרכב מיוחד שאמור לדמות את המקור במידה כזו או אחרת. כשהגיע תורנו בחרנו את התוספות שאותם נרצה בלאפה/צלחת, כשאני לקחתי ירקות, עלים ירוקים, פרוסות צנונית, טחינה וקצת סחוג וחריף. הכנת המנה אגב מתבצעת בידיים חשופות, יש כאלו שזה יכול להפריע להם.

הכוכב שקיבל את המנה שלו בצלחת לפני, התחרט בינתיים וביקש להעביר את המנה שלו ללאפה, כשהאחראית אמרה לאלו שמכינים, שכבר יעשו לו חדש.

התיישבנו בחוץ והגענו סוף סוף לרגע המיוחל – אז איך השווארמה המדוברת? לטעמי היתה סבירה. אולי עם הפטריות היו יותר חמות/עסיסיות הייתי מתלהב יותר. הצ'יפס לעומת זו היה די מוצלח. גם הכוכב העולה חובב השווארמות לא התלהב יתר על המידה, אבל גם לא הביע אכזבה (חבל שהם לא מציעים איזה דיל לקינוח עם הקרפרי שליד).

משם הלכנו צפונה על אבן גבירול אל האגנס. זה היה מלא לגמרי בחוץ, אז התיישבנו בפנים על הבר, שם נהננו מהמוזיקה ומבירה טובה – חצי אלכסנדר גרין כ"א (34).

לסיכום: אין ספק שכמו בזכאים, גם בסולטנה יודעים לעשות יחסי ציבור מוצלחים. במקום עצמו יש תודעת שירות גבוהה, זמינות מוצרים קצת פחות, כשבסופו של דבר מרגישים שזו פטריה. לטעמי אפשר למצוא פאסט פוד טבעוני יותר מוצלח במקומות אחרים במחירים פחות גבוהים.

3 כוכבים בסולם עכברוש העיר – אם אתם באזור אפשר לבקר, להגיע במיוחד זה כבר סיפור אחר

מודעות פרסומת

אבני – חולש על הפינה

זמן: מוצ"ש, סוכות, סוף ספטמבר 2018

מיקום: אבן גבירול 95 פינת ארלוזורוב, תל אביב

רקע היסטורי: בר האבני Ibni, שנקרא על שם הרחוב בו הוא נמצא (אבן גבירול), נפתח לפני כשנה ע"י האחים אבידן שמשתלטים על כל העיר לאט לאט (קונסיירז', רום סרוויס, סנטרו קפה ועוד), בפינה מרכזית בה שכנו לפני כן כל מיני בתי קפה סתמיים.

הסיפור: כשנטול הכינוי הציע לי לצאת לבירה ספונטנית לא יכולתי לסרב לאירוע נדיר שכזה.

אחרי שיצא לי לבלות לא מעט בדרום העיר (לוינסקי-פלורנטין) לאחרונה, החלטתי הפעם לצאת לאזור הצפון הישן ולבדוק את האבני שלא יצא לי עדיין לבקר בו למרות שהוא כבר קיים כמעט שנה.

הגענו אל הבר קצת אחרי 21:30. זה היה מלא לחלוטין בקהל מעורב (30+), ומכיוון שלא נראה שמשהו עומד להתפנות בקרוב, החלטנו ללכת לאגנס בינתיים, בלוק אחד צפונה, ולהתחיל עם בירה שם.

האגנס לא היה מלא במיוחד ואנו התיישבנו לבסוף על הבר בקומת הפרטר. לא השתנה יותר מדי באגנס, עדיין יש מבחר יפה ומגוון של בירות איכותיות מהחבית, במחיר לא זול אך סביר יחסית לצפון העיר.

 

נטול הכינוי הזמין חצי ג'מס 8.8 (34 ש"ח) ואני הזמנתי לחימום או בעצם צינון שליש גינס (28), שלא נמזגה בצורה מקצועית במיוחד (שימו לב בתמונה), אך עדיין היתה קרה ומרירה כהלכה.

בעוד אנו שותים, ניהלנו דיון על הגרלת הלוטו (56 מיליון ש"ח), לאן הולך הכסף, והאם היא מפוברקת כשהזכייה מראש ידועה (בארה"ב מסתבר שזה כבר קרה).

מהאגנס חזרנו אל האבני, שבשעה 22:30 כבר לא היה מלא. בסה"כ המקום לא גדול במיוחד, יש שני אזורי ישיבה בחוץ על ארלוזורוב ואבן גבירול, כמה מקומות על הבר הקטן והמעוצב שבפנים, שני מקומות ישיבה שצופים אל הרחוב, ושולחן קטן בפינה בו התיישבנו.

בניגוד לברים האחרים של האחים אבידן, באבני הדגש הוא לאו דווקא על הקוקטיילים, כשיש 8 ברזים מהחבית, כולל כמה בירות בוטיק, במחירים די דומים לאלו של האגנס. בנוסף יש גם משקאות רגילים ותפריט אוכל מגוון יחסית. יש גם הפי האוור עד 21:00, שכולל 1+1 על רוב המשקאות ו-25% הנחה על האוכל.

נטול הכינוי הזמין הפעם חצי וויינשטפן (35), אני הזמנתי שליש מלכה אדמונית (28) וגם פלאפל כרובית (38) – סוג של ארוחת ערב מאוחרת.

את הבירות קיבלנו כעבור מספר דקות, כשהדיון על הלוטו הגענו בינתיים לדיון לגבי כמה כסף מספיק לפרישה לפנסיה ואיזה סכום של זכייה בלוטו ישנה או לא ישנה את תוכניות הפרישה.

הפלאפל כרובית שהגיע אף הוא לשולחן עם הרבה טחינה, היה טעים והספיק לי לאותה השעה. אך כארוחת ערב זו מנת פלאפל די יקרה ולא בהכרח משביעה.

בחשבון הופיעה לנו שורה של מס כחלון 2ש"ח. זו לא באמת מתווספת לסכום, אלא מופיעה שם כמחאה על כל תוספות המיסוי והחקיקה שנכנסו או אמורות להיכנס בקרוב (מיסים על טיפים לדוגמא) ומכבידות על בעלי הברים והמסעדות (ובסוף כנראה יתגלגלו עלינו).

לסיכום: האבני, שחולש בהצלחה על הפינה, הוא מקום נחמד ומגוון ובכלל לא רע ליציאה של דרינק ונשנוש בצד. אם רוצים יותר מזה כדאי אולי לבוא לפני 21:00 וליהנות ממבצעי השעה השמחה. בסה"כ מדובר בתוספת טובה לאזור צפון אבן גבירול היחסית מנומנם.

3 כוכבים בסולם עכברוש העיר לאבני – אפשר לבקר, אבדוק בקרוב איך בהפי האוור ואעדכן

3.5 כוכבים בסולם עכברוש העיר לאגנס – כדאי לבקר עדיין, אבל רצוי  גם שיתחילו לגוון אחרת זה כבר ישעמם. למשל אם אתם כבר עובדים עם אלכסנדר למה שלא תחליפו מדי פעם חביות ותביאו בירות מיוחדות כמו ההולי פרוט?

מבירה לבירה עד למיידל'ה – צריך לדעת לאן, עם מי, ומתי לצאת

זמן: יום ראשון בלילה, יולי 2018

מיקום: פלורנטין והסביבה, תל אביב

רקע היסטורי: הביר סטיישן (Beer Station) בפלורנטין, נפתח לפני שנה וקצת, והינו הסניף התל אביבי של הרשת שמציעה מבחר בירות נרחב מהחבית עם אופציה לבקבק הביתה. המיידל'ה הינו בר שכונתי ותיק בפלורנטין, דווקא לא ממש קרוב ללב העניינים שברחוב ויטל.

הסיפור: אחרי המלומד, לפטי, הספרותן, הפלפלית ואחרים, הגיע תורו של נטול הכינוי לחגוג יום הולדת עגול. נטול הכינוי אינו מאלו שחוגגים בגדול, לכן חיפשנו מקום בו יוכל לשתות את האדלווייס שהוא אוהב מהחבית במחיר טוב.

לפטי, נטול הכינוי ואני הגענו אל הביר שופ קצת לפני 21:30. הפעם היו חסרות 6 בירות מתוך ה-30 (ועדיין המבחר מרשים), כשהאדלווייס שכבר שתינו שם פעם לא היתה בנמצא. גם נציגי אלכסנדר שהיו שם פעם, כבר אינם. אולי זה סתם במקרה אבל לי זה נראה שיש התכנסות לבירות/מבשלות/יבואנים מסוימים (באסטרס, ג'מס, עמק האלה למשל) ולכן המגוון קצת ירד.

מכיוון שנטול הכינוי די בררן, הוא לא היה מעוניין בבירות החיטה האחרות שמגישים בביר שופ, אז הלכנו אל האגנס שברחוב הקישון. אמנם ידענו שאין אדלווייס, אך בכל זאת בדקנו את התפריט בו מחירים גבוהים יחסית (לביר שופ ודומיו). נטול הכינוי לא רצה להתפשר גם על הבלו מון, ומה גם שמשום מה עישנו שם שני חברה בפנים, אז המשכנו הלאה ללב פלורנטין.

כעבור מספר דקות הגענו אל הביר סטיישן. תפריט הבירות העשיר לא השתנה בהרבה מפעמים קודמות, יש גם בירות שלא מופיעות בו אך עדיין קיימות (אולי הן פשוט מתחלפות, אחרת לא ברור למה לא להוציא תפריט מעודכן). יש בירות ויש מחירים טובים (האוכל סטנדרטי), רק כמו תמיד, אין כמעט מבלים, חוץ מהחתול שמצא לו מקום קבוע ומנמנם לו שם בנעימים.

אדלווייס היתה, אז התיישבנו שם. נטול הכינוי הזמין חצי אדלווייס כמובן (22 ש"ח), אני התלבטתי ובסוף הזמנתי שליש ערבה (פחות מ-20 ש"ח, שכחתי את המחיר המדויק) – בירת בוטיק ישראלית חדשה ולא רעה, ואילו לפטי, שהזדקן ב-30 עד 40 שנה הזמין רק סודה (כדי לא לערבב עם הכדורים).

במקום נוספו גם מסכים גדולים בצדדים (כנראה מימי המונדיאל), עליהם רץ מצעד להיטים כלשהו של MTV, ובו היו גם נציגים ישראלים (רוני דלומי ואחרים). במצעד הזקנים המקומי זכה הראשוני, שלמרות שהוא גר בטווח הליכה, החליט להישאר בבית בגלל השעה (22:00).

כשסיימנו את הבירה החלטנו לחפש מקום אחר בסביבה, כשבחשבון (40 ש"ח עד כמה שזכור לי) קיבלנו הנחת חבר על הצבירה מהפעם שעברה.

המשכנו אל המיידל'ה (פלורנטין 40), בצד השני של הרצל, שם ביליתי לאחרונה לפני כמה שנים טובות. במקום היו רק כמה מבלים בחוץ על הרחוב, כשבפנים, למרות העיצוב המזמין, היה ריק, אך בכל זאת בחרנו להישאר והתיישבנו על הבר.

מהחבית יש 6 בירות – 3 סטנדרטיות (קרלסברג, הוגארדן, טובורג) ו-3 מיוחדות (אלכסנדר, לופולוס בראון ובלונד). נטול הכינוי ואני טעמנו שנינו מהלופולוס בראון החזקה (הבלונד נגמרה), אך בחרנו להזמין דברים אחרים – הוא הוגארדן גדול (32) ואני אלכסנדר בלונד קטן (26). בניגוד אליהם אני לא אכלתי בבית לפני כן, אז שאלתי את הברמן איזו מנה כדאי להזמין מהמבחר הטבעוני העשיר מומלץ להזמין – טורטייה מהטבע (28) הוא אמר, וכך עשיתי.

ברקע התנגנה מוזיקת רוק בריטי בעיקר בסאונד מצוין, ואנו לגמנו את הבירה באיטיות כשנטול הכינוי שוב סיפר לנו על תוכניותיו לפרוש בעוד 10 שנים.

הטורטייה, אותה הזמנתי עם צ'יפס, היתה טעימה ומשביעה, המלצה טובה.

לקינוח רציתי להזמין לכולנו טראפלס טבעוני (8), אך היה רק אחד, אז רק אני נהנתי משוקולד דחוס מתוק עם קצת מליחות. ממש לפני שסיימנו נכנסנו פנימה הטבח עם עוד כמה מבלות, ושאל אותנו אם יפריע לנו שיעשנו בפנים (לפחות פה הם שואלים בניגוד למקומות אחרים). אמרנו שכן, אבל בכל מקרה שאנחנו הולכים עוד מספר דקות.

אחרי ששילמנו את החשבון התחלנו ללכת בחזרה צפונה אל אזור שוק לוינסקי. בדרך חלפנו ליד מקום שנראה מעניין אותו לא יצא לי עדיין לראות לפני כן – וינטאג' (פלורנטין 55). הלכנו דרך הרחובות השקטים עד שהגענו אל הביר בזאר בזבולון. קניתי Six Mix הביתה, כשגם שם נראה שצמצמו את מבחר המבשלות/בירות שאותן הן מציעים.

לסיכום: כשיוצאים עם חברים לסבב ברים, צריך לדעת עם מי לצאת, לאן לצאת וגם באיזה יום לצאת. לכל המקומות שביקרנו בהם יש פוטנציאל טוב, חבל שחלקם קצת מזייפים או שפשוט אין מבלים.

3.5 כוכבים בסולם עכברוש העיר לביר סטיישן עדיין כדאי לבקר בגלל המבחר והמחירים

3 כוכבים בסולם עכברוש העיר למיידל'ה – אפשר לבקר, אולי עדיף כשמלא יותר

אגנס פאב – מעכשיו גם בלוינסקי

ויש גם סקר בונוס בסוף הרשומה – מה המקומות האהובים עליכם בשוק לוינסקי והסביבה?  

זמן: יום חמישי בלילה, יוני 2017

מיקום: הקישון 7 (פלורנטין – שוק לוינסקי), תל אביב

רקע היסטורי: בעקבות האגנס פאב (Agnes Pub) המקורי בהוד השרון (אותו גם יצא לי לפקוד לפני כחודש וחצי), והבר הנוסף באבן גבירול (אותו יוצא לי לפקוד אחת לכמה חודשים), פתחו הבעלים סניף חדש לפני פחות משבועיים באזור שוק לוינסקי.

הסיפור: עם מיעוט המקומות בעיר שמשקיעים בבירות איכותיות, שמחתי לראות שהאגנס עומדים לפתוח מקום חדש, ועוד באזור שוק לוינסקי שאהוב עליי במיוחד. הירושלמי, החולוני, ולאדי מרי, המלומד ואני קבענו להיפגש לבירה אחרי כמה חודשים שלא נפגשנו, כשקבענו לעשות זאת באגנס שבדיוק נפתח (והמלומד הבריז לנו בסוף בדקה ה-90 כמובן).

הגענו אל המקום קצת לפני 21:30. השמועה כנראה עדיין לא עשתה לה כנפיים כי המקום היה כמעט ריק, ועוד ביום חמישי בערב. נכנסנו אל הבר, שנראה יחסית די קטן, כשאת פנינו קיבלו ברזי הבירה של המקום, ואנו התיישבנו בשולחן קטן לצד החלון.

המלצרית הגישה לנו את התפריטים, שנראים זהים לאלו שבסניפים האחרים עם 16 בירות איכותיות ברובן מהחבית, בהן של מבשלות בוטיק ישראליות מהנפוצות יחסית (נגב, שפירא, אלכסנדר, ג'מס, מלכה), כולל ברז אורח (חבל רק שאין יותר מברז אחד), בקבוקים ומשקאות נוספים במחירים יחסית סבירים (ובגדלים תקניים). בתפריט האוכל מככבים ההמבורגרים (יש גם אחד טבעוני), פיצות ועוד מאכלי בר טיפוסיים.

 

ולאדי מרי שכבר סיים קודם לכן כשהמתין לנו חצי וויינשטפן ויטוס (33 ש"ח) הזמין עוד אחת. אני טעמתי מברז האורח – שפירא IPA והזמנתי חצי (38), כשהירושלמי הזמין חצי נגב אואזיס (33), והחולוני שליש בלבד (29). אני כבר אכלתי לפני כן, אבל הם הזמינו המבורגרים שונים.

נהננו מהבירות הקרות והטעימות, מהחברה ומהמוזיקה (רוק-בלוז) שברקע התנגנה, כשבינתיים המקום במבלים טיפה התמלא.

  

בזמן שהם אכלו את ההמבורגרים שלהם, הזמנתי לי סיבוב נוסף – חצי אלכסנדר אמברה (32), גם בחירה טובה.

לקראת 23:00 החלטנו לסיים להפעם, שילמנו את החשבון, כשלפני שיצאנו גילינו שיש בפנים עוד חלל עם יותר מקום, אם אתם לא רוצים שיגיע אליכם עשן מעבר לחלון.

לסיכום: באגנס החדש משכפלים את הנוסחא שהצליחה להם עד כה – מבחר בירות מגוונות ואיכותיות עם אוכל ברים מתאים ואווירה שכונתית אינטימית ורגועה. תוספת טובה לסצינת חיי הלילה בסביבה.

4 כוכבים בסולם עכברוש העיר – מומלץ לבקר, כשאפשר גם לעשות סבב ברי בירות מגניב בשילוב הביר בזאר

 

בורגר קרפ ובירה – מסע לילי על אבן גבירול

זמן: יום רביעי בלילה, ספטמבר 2016

מיקום: אבן גבירול, תל אביב

רקע היסטורי: הריינבו (Rainbow) נפתח לפני כ-3 וחצי חודשים באבן גבירול מול העירייה, במקום הבודהה בורגרס ז"ל ששכן שם שנים רבות ונסגר לצערי, ע"י הבעלים של הפיצריה הטבעונית המשובחת החתול הירוק בלבונטין. בהתחלה הוא נפתח כדוכן פיתות טבעוני (בסגנון אייל שני), אך מאז התרחב והוא מציע מנות גם בצלחת, בוריטוס, בורגרים ועוד.

הסיפור: התעשיין (שיש להדגיש אינו טבעוני או אפילו צמחוני רחמנא ליצלן) הציע שנצא ספונטנית לריינבו, לטעום את הבורגר הטבעוני שלהם, עליו הוא שמע דברים טובים ואני כמובן נענתי בשמחה. הוא הציע שנשלב את זה גם עם קרפ בברטון ובירה באגנסמה יכול להיות רע?

הגענו אל המקום (אבן גבירול 86) בסביבות 21:30, כשהיו בו לא מעט אנשים יחסית שישבו בחוץ או חיכו להזמנה. היפסטר (?) לא כל כך חביב, קיבל את פנינו כשבאנו להזמין מהדלפק. בחרנו שנינו להזמין את הריינבורגר הקלאסי (35 ש"ח), שימו לב שהוא מוגש עם חרדל כברירת מחדל, אך אפשר לבקש בלי או עם מעט.

20160921_213551

עד שהריינבורגר יהיה מוכן התיישבנו בחוץ והבאנו לנו לבינתיים לנשנש חמוצים, פרוסות לחם קלוי וטחינה, אותם אפשר לקחת בחינם.

לא עבר זמן רב וקיבלנו את ההזמנה. התעשיין (שכאמור אינו טבעוני או צמחוני), התלהב ממש מהריינבורגר, שהיה עסיסי וממש טעים גם לדעתי – הכי טוב מאלו שאכלתי לאחרונה בעיר.

img_20160921_214614

מסביבנו ישבו לא מעט אנשים שאכלו אף הם בהנאה, חלקם הלא מבוטל ניצל את הקירבה של הצ'יפסטאר, והביא משם צ'יפס כתוספת, אך אנו החלטנו לוותר מכיוון שעוד תכננו להמשיך משם לקרפ ובירה (כמה אפשר בערב אחד?).

שבעים ומרוצים מהבורגר הטעים, עשינו את דרכינו דרומה על אבן גבירול אל הברטון קרפרי מקומי (Bretonne), שנמצא בבלוק שצפוני ללונדון מיניסטור (אבן גבירול 52), ונפתח לפני כמעט 9 חודשים.

20160921_220906

איך שהגענו לברטון, אפילו לא הספקנו לעיין בתפריט, הוגש לנו צ'ייסר מבוסס על אניס ע"ח הבית. התפריט מכיל מגוון נרחב של קרפים מלוחים ומתוקים, בשריים, חלביים וגם לא מעט טבעוניים. החלטנו לחלוק בינינו קרפ צ'אבי האבי (24) מותאם לטבעונים, עם חמאת בוטנים, ממרח שוקולד טבעוני שעושים במקום, ושברי בייגלה מלוחים.

20160921_220646

התיישבנו באחד ממקומות הישיבה שפונים אל הרחוב, ותוך מספר דקות הקרפ היה מוכן והוגש לנו חתוך לחתיכות. הקרפ עצמו היה בהחלט טעים, אם כי אני הייתי מעדיף לקחת אותו בלי הבייגלה המלוח. צפינו בעוברים ובשבים, כשאלו צפו בנו גם כן, ונראו קצת מקנאים. מכיוון שהיינו מלאים מהבורגר מקודם, והקרפ די כבד בפני עצמו, בקושי הצלחנו לסיים אותו, כשלבסוף התעשיין הוא זה שאכל את החתיכה האחרונה (מומלץ להזמין קרפ לחלוקה).

img_20160921_221406

למרות שהיינו ממש מלאים, לא ויתרנו על ה"קינוח" – בירה באגנס (ליד פינת ז'בוטינסקי), כשניצלנו את ההליכה הלא קצרה צפונה על אבן גבירול (קצת יותר מקילומטר) להוריד קצת את האוכל.

האגנס היה די מלא באופן מפתיע לאמצע השבוע (גם בפנים למטה וגם בחוץ), אנו התיישבנו בפנים ליד החלון שפונה אל הרחוב שם נהננו מחצי בירה צוננת "תוצרת הארץ" של מבשלת החלוץ (28 ש"ח).

img_20160921_224606

לסיכום: לא רק במתחמים צפופים (פלורנטין) או עמוסים (דיזנגוף) אפשר לצאת לבילוי משולב ואיכותי. גם באבן גבירול, עם קצת הליכה (זה טוב לבריאות) אפשר לשלב אוכל טבעוני טעים (גם לאלו שלא), קינוח מקורי ובירה ברמה במקומות שונים.

4 כוכבים בסולם עכברוש העיר לריינבו וגם לברטון – מומלץ לבקר

אגנס פאב – זה מה שיש

זמן: יום שני בערב, יוני 2016

מיקום: אבן גבירול 129 (ליד פינת ז'בוטינסקי), תל אביב

רקע היסטורי: האגנס פאב (Agnes Pub) בתל אביב (אחיו הצעיר של האגנס בהוד השרון), חוגג בימים אלו יום הולדת 5.

הסיפור: אחרי הטיול לארה"ב, שכלל הרבה בירות איכותיות, קבעתי עם לפטי וחיפשתי מקום מתאים בו אפשר ליהנות מבירה איכותית. לביר בזאר בשוק כבר יצאתי עם העכברושית שבוע לפני כן, אז החלטנו שהפעם נלך לאגנס, בו לא בילנו כבר הרבה זמן, והזמנו גם את נטול הכינוי להצטרף.

הגענו אל המקום קצת לפני 22:00, והתיישבנו בפנים בשולחן קטן ליד הבר העליון שבקומת הרחוב.

20160627_215111

תפריטי האוכל (מיני בורגרים) והשתייה היו כבר על השולחן ושמחתי לראות על הלוח שהברז האורח הוא של שפירא IPA, רק כדי להתאכזב מיד כשכששמעתי שזו נגמרה ואינה זמינה יותר.

20160627_215543   20160627_215441

הברמנית ניגשה אלינו ושאלה אם אנחנו רוצים להזמין, אך מכיוון שעדיין התלבטנו מה להזמין מבין הבירות הטובות, הזמנתי בינתים שני מיני בורגרים Viking Junior טבעוני (44 ש"ח), וביקשנו עוד כמה דקות.

זו היתה כנראה טעות, כי המלצרית שעברה לידינו אח"כ והבטיחה כבר לחזור שכחה לעשות זאת, והברמנית שניגשה אלינו בהתחלה, שכחה אף מאיתנו, והיתה עסוקה בלדבר עם יושבי הבר שלידינו.

לבסוף הצלחנו לזכות שוב בתשומת ליבה של המלצרית. נטול הכינוי הזמין  חצי וויינשטפן ויטוס (33), לפטי הלך על הבלו מון שמגיעה רק בכוס של 475 מ"ל (34), ואני ביקשתי טעימה של אלכסנדר גרין.

הבורגרים הגיעו ראשונים. לפטי ואני אכלנו מהם אחד כל אחד, כשהם היו די עסיסיים וטעימים.

20160627_220654

בהמשך הגיעו אלינו מהבר התחתון גם הבירות בצורה מדורגת, כאשר אני לא התלהבתי מהאלכסנדר גרין ובמקום זה הזמנתי חצי נגב אמבר אייל (34).

20160627_221301  20160627_222345

סוף סוף יכולנו ליהנות מהבירות הקרות והאיכותיות, כשברקע התנגנה לה מוזיקת רוק בלוז, ועל מסך הטלוויזיה נבחרת אנגליה שוב עשתה בושות.

למחצית השנייה כבר לא נשארנו קצת ובמקום זאת שילמנו את החשבון.

20160627_224814

משם הלכנו דרומה על אבן גבירול אל ה-Chipstar שמול בניין העירייה, אותו עדיין לא ניסינו. נטול הכינוי ואני הזמנו כל אחד את המנה הקטנה (12 ש"ח). הצ'יפס, שעל פי נטול הכינוי עובר טיגון כפול ומגיע עם רוטב לבחירה, היה פריך וטעים, אך לא משהו כזה מדהים כמו שהייתם אולי מצפים.

20160627_230847

היינו כבר ליד אז נכנסתי גם אל הוניליה, שם גיליתי טעם טבעוני חדש של בננה, אז החלטתי גם אותו לנסות. וכך הגיע לסיומו לילה של בורגר, בירה, צ'יפס וגלידה – אמריקה זה פה.

לסיכום: בכל זאת ישראל זה לא אמריקה, תל אביב זה לא סן פרנסיסקו או ניו יורק, זה מה שיש ואין הרבה מה לעשות. אך למרות השירות הלא מזהיר, האגנס הוא עדיין אחד המקומות הבודדים בעיר בהם ניתן למצוא מגוון בירות בוטיק אותן כדאי להכיר, כשגם המסביב (אוכל, אווירה, מוזיקה) בהחלט יותר מסביר.

 3.5 כוכבים בסולם עכברוש העיר – כדאי לבקר

שעות שמחות בתל אביב – Tel Aviv's Happy Hours

פוסט מתעדכן

לצאת לבלות ולשתות משהו זה תמיד נחמד, אם זה דייט זוגי, כפול, אחד על אחד עם חבר או חברה או סתם מפגש של כל החבורה. לרוב יוצא שנפגשים בערב, צריך להתארגן לפני, העייפות מתחילה להשפיע, יום אחרי צריך לקום מוקדם וכדומה.

בגלל זה חשוב להקפיד מדי פעם לצאת בשעות מוקדמות יותר – אחה"צ, לפנות ערב, אז יש יותר זמן פנוי, יותר כוח, בשעון קיץ יש גם אור בחוץ עדיין, וכמובן גם את ההאפי האוורס (Happy Hour) – השעות השמחות, בהן אפשר בזול לאכול ולשתות.

אז כמו שהבטחתי לקוראים, הנה סקירה של כמה ברים במיקום מרכזי בעיר בהם ביליתי באופן אישי במסגרת השעות השמחות, ייתכן שמאז שביקרתי היו שינויים, אתם מוזמנים לעדכן אם צריך ולהוסיף ברים אחרים, בהם יצא לכם לשבת, שמציעים גם הם דילים משתלמים.

השופטים (אבן גבירול)

הדיל: כ-25% הנחה על בירות מהחבית ומשקאות נבחרים (שגם לא בהפי האוור יחסית זולים), כל יום עד 20:30 ובשישי עד 21:30.

ההיצע: 7 בירות מגוונות מהחבית, רגילות וגם יותר איכותיות, 18 עד 26 ש"ח לחצי (יש גם שלישים) בהפי האוור (25 עד 34 ש"ח רגיל).

האווירה: פאב קלאסי כבר 35 שנים, לכל המינים והגילאים

אוכל: מגוון, לא יקר, אבל בלי מבצעים (חוץ הארעבס – גרגירי חומוס מתובלים שבחינם מוגשים)

לסיכום: מומלץ, בגלל האווירה של תל אביב בנות ערביים והמבחר האיכותי

20161108_231319

שאפל (פלורנטין)

הדיל: 1+1 על כל הבירות מהחבית, עראק, קאווה קוקטיילים ו-20% הנחה על האוכל עד 21:00 (בימי ראשון כל הערב 1+1, שני טבעוני – 30% הנחה על התפריט הטבעוני כל הערב)

ההיצע: 8 בירות מגוונות מהחבית, רגילות וגם יותר איכותיות, מידות סטנדרטיות, 27-36 ש"ח לחצי.

האווירה: פאב של פעם עם אווירה שמחה ומשחקי חברה

אוכל: מגוון, כולל המון אופציות טבעוניות

לסיכום: מומלץ, גם בגלל האוכל והמשחקים

שאפל - תפריט

שאפל – תפריט

אגנס פאב (אבן גבירול)

הדיל: 1+1 על כמעט כל הבירות מהחבית או מהבקבוק עד 20:00 אבל עם כוכבית (שלא רשומה בתפריט) – צריך להזמין את שתי הבירות עד 20:00!

ההיצע: כ-15 בירות מגוונות מהחבית, כולל בירות בוטיק ישראליות, בירות מנזר בלגיות ועוד, חצאים בשלושים ומשהו שקלים

האווירה: בפנים מוזיקה טובה אבל ריק, ברחוב אין מוזיקה אבל תל אביב זורמת מסביב.

אוכל: מגוון, אבל אין מבצעים קבועים

לסיכום: אפשר, העובדה שצריך להזמין את שתי הבירות עד 20:00 פוגעת ברעיון של השעה השמחה.

אגנס - תפריט

קונסיירז' – Concierge (ליד כיכר דיזנגוף)

הדיל: 1+1 על כל האלכוהול (קוקטיילים, בירות ועוד) עד 21:00

ההיצע: 12 קוקטיילים מגוונים בתפריט הקבוע (48 עד 52 ש"ח), ספיישלים, שיירינג, בירות מהחבית (גולדסטאר, הייניקן, פאולנר, מרדסו) ועוד

האווירה: טובה לכל מאורע, במיוחד למפגש של חבורה

אוכל: מושקע ויצירתי (ממליץ על ה"סטייק" כרובית)

לסיכום: מומלץ בשעות השמחות – קוקטיילים מצויינים, שניים במחיר אחד (אפשר לגוון). כדאי גם לבקר אפילו לא בשעות השמחות, רק שאז החשבון לא יאפשר זאת לעיתים קרובות.

20160131_191601

לואי (כיכר רבין)

הדיל: 1+1 עד 21:00, תפריט האוכל ב-50% עד 20:00.

ההיצע: מבחר יפה של כ-20 בירות מהחבית עם נציגי טמפו, בירות בוטיק ישראליות, בלגיות ועוד במחירים לא סבירים יחסית לכוסות לא תקניות (בסביבות 40 ש"ח ל-410 מ"ל לבירות פרימיום)

האווירה: הלב הפועם של תל אביב

אוכל: סטנדרטי במקרה הטוב, עדיף לאכול לפני או אחרי במקום אחר

לסיכום: כדאי רק בשעות השמחות – אלכוהול מגוון במחיר סביר, במיקום הכי מרכזי, עד שעה מאוחרת יחסית

20140514_183018

רובינא (כיכר הבימה) – עדכון יוני 2017

הדיל: 40% הנחה על המשקאות עד 20:30, תפריט האוכל ב-30% הנחה (קודם היה 1+1 ו-50% הנחה).

ההיצע: 14 בירות שונות מהחבית בהן גולדסטאר, מכבי, בוטיק ישראליות (בזלת, מלכה), בלגיות (קסטיל, מרדסו) ועוד במחירים לא סבירים יחסית לכוסות לא תקניות (35 ש"ח ומעלה ל-420 מ"ל לבירות פרימיום בממוצע, 29 ל-420 מ"ל גולדסטאר או מכבי לדוגמא)

האווירה: תל אביב של בין הערביים, תלוי גם אם יש הפגנה או הצגה טובה ממול

אוכל: סטנדרטי במקרה הטוב, עדיף לאכול לפני או אחרי במקום אחר

לסיכום: כדאי רק בשעות השמחות, או לפני הצגה – אלכוהול מגוון במחיר סביר, במיקום מרכזי

שם טוב (כיכר מסריק)

הדיל: 50% על כל האוכל והאלכוהול עד השעה 21:00

ההיצע: סטנדרטי בלי תוספות מיוחדות (נציגי מב"י מהחבית)

האווירה: בפנים שקט ומבודד מהרחוב, בחוץ רגוע יחסית

אוכל: אין הפתעות

לסיכום: משתלם – 50% זה יותר נחמד מ- 1+1, לא חייבים להזמין כפול כדי שזה יצא משתלם

מתתיהו (כיכר מסריק)

הדיל: 1+1 על האלכוהול עד 21:00, 50% על האוכל

ההיצע: נציגי שופ (מק ולה) ורוז' (קסטיל, טריפל) מהחבית בכוסות תקניות, כשהשאר סטנדרטי (מב"י מהחבית)

האווירה: כמו בשם טוב, רק שפה אלו שיושבים בפנים מרגישים חלק מהרחוב

אוכל: מגוון, כולל גם דים סאם

לסיכום: כדאי אם אתם חובבים את הבירות האיכותיות והחזקות

 מתתיהו - תפריט

מילה (דיזנגוף דרומית לבן גוריון)

הדיל: 1+1 עד השעה 21:00

ההיצע: מהחבית נציגי מב"י + ברז מתחלף, בסביבות +30 ש"ח לחצאים, בירות הבוטיק ובלגיות האיכותיות אפשר למצוא רק בבקבוקים

האווירה: כמו רוב הברים בדיזנגוף, הרבה תנועה על הרחוב אבל בלי מוזיקה

אוכל: כמו רוב הברים בדיזנגוף

לסיכום: אפשרי רק בגלל השעה המאוחרת יחסית

מילה - תפריט

סרבסה (דיזנגוף צפונית לבן גוריון)

הדיל: תפריט מוזל (בערך 40% הנחה בממוצע כשעד לפני כשנה היה 1+1 )

ההיצע: 17 בירות מגוונות מהחבית, נציגי טמפו, בלגיות, נגב ועוד, 15-25 ש"ח לחצי בכוסות תקניות.

האווירה: ריק יחסית בשעות המוקדמות

אוכל: נחשו אתם מה כבר יכול להיות

לסיכום: אפשרי בגלל המגוון הרב יחסית

סרבסה -

סימטא (דיזנגוף צפונית לגורדון)

הדיל: כל המשקאות ב-16 ש"ח עד השעה 21:00

ההיצע: נציגי מב"י הקבועים מחוזקים במרדסו טריפל וליפמנס דובדבנים (ההאפי האוור הוא לשלישים)

האווירה: בחוץ על הרחוב כמו רוב המקומות על דיזנגוף, בפנים אפלולי ורגוע עם מוזיקה

אוכל: בדיזנגוף כמו בדיזנגוף

לסיכום: אפשרי רק בגלל השעה המאוחרת יחסית

סימטא - תפריט

לבובסקי (מלכי ישראל 11, כיכר רבין)

הדיל: 1+1 על המשקאות עד 21:00.

ההיצע: נציגי טמפו הסטנדרטים (גולדסטאר, הייניקן, מרפיס, פאולנר), במחירים סבירים גם ככה (26 לחצי גולדסטאר, 29 לשאר) לכוסות תקניות.

האווירה: בלוז ובירה על הכיכר.

אוכל: לא חסר – מגוון יפה של סלטים, כריכים, פסטות ועוד

לסיכום: אפשרי אם אתם רעבים למשהו קצת יותר משביע עם בירה

20160113_210831