ביר בזאר שוק הפשפשים – 100 רק על הנייר

זמן: שני בלילה, אפריל 2021

מיקום: עולי ציון 7, שוק הפשפשים, יפו-תל אביב

רקע היסטורי: הסניף השישי החמישי של מבשלת הבוטיק הישראלית – הביר בזאר (שניים בשוק הכרמל,אחד בשוק בלוינסקי שנסגר קצת לפני הקורונה, אחד במחנה יהודה, ואחד פחות קשור מול הבימה), נפתח לפני שנתיים וחצי בשוק הפשפשים היכן ששכן לפני כן המוטל (של קבוצת האימפריאל ופונדק דה לוקס שגם נסגר) ולפניו עוד מקומות.

הסיפור: הביקור הקודם בביר בזאר בפשפשים היה לפני שנה וחודשיים, קצת לפני שהקורונה פרצה אל חיינו. זה היה מוצלח מאוד, לכן החלטנו לחזור אליו שוב עכשיו כשאפשר, לכבוד יום הולדתו של לפטי המבוגר.

נטול הכינוי ואני הגענו אל האזור בסביבות 21:00. גם הפעם בדרך לביר בזאר עברנו ליד היאפא כנאפה, כשמכיוון שלא היה תור והבנו שלפטי מאחר, החליט נטול הכינוי להזמין לו כנאפה, אותה אכל בהנאה על ספסל ברחוב.

יאפא כנאפה - הפעם בלי תור

בביר בזאר היו תפוסים בערך כחצי מהשולחנות שבחוץ, כשהבר שבפנים היה ריק, אז התיישבנו בקצהו שקרוב לרחוב, כשברמן חביב וידידותי קיבל את פנינו.

היצע הברזים מהחבית הצטמצם כמעט בחצי מאז הביקור הקודם שנה לפני, כשגם הבירות שהופיעו על הלוח, לא היו זמינות בחלקן. גם היצע הבקבוקים על המדפים הצטמצם משמעותית וכלל בעיקר את הבירות של מבשלת הביר בזאר או כאלו שהם מבשלים לאחרים, ומבחר בירות של מבשלת הגיבור.

אפריל 2021:

לעומת 2020:

התפריט לא השתנה יותר מדי:

נטול הכינוי רצה להזמין חצי וויטני, אך זו לא היתה זמינה ובמקומה היתה בירת "תו כתום חיטה" חדשה ממנה הזמין חצי (29 ש"ח). אני הזמנתי שליש של הגיבור Indian Pale Ale כך אמר לי הברמן שבבירות נראה פחות מתמצא (25), וכמו כן צ'יפס קטן (21). 

ברקע התנגן פסקול של מיטב הלהיטים של Queen, הצ'יפס הגיע (סטנדרטי), מזג האוויר היה נעים, ולפטי הצטרף אלינו סוף סוף והזמין אף הוא שליש חיטה מהחבית (25), כדי שנוכל לשתות במקום אחר את הסבב שני.

בין לבין דיברנו קצת על שוק משחקי המציאות המדומה, כשהברמן שהסתבר כמפתח משחקים שכאלו היה שותף לשיחה, וכמו כן על שוק מפתחי השבבים הרותח (זה הזמן להסבת מקצוע?).

החלטנו להמשיך למקום אחר לסיבוב הבא (וגם ויתרתי על שישיה הביתה בעקבות המלאי הדליל), שילמנו את החשבון שיצא 100 ש"ח (על הנייר) והמשכנו הלאה

נכנסנו אל סמטאות השוק לחפש אחרי מקום לשבת לסיבוב שני, עברנו ליד המיין בזאר אך לא מצאנו משהו מעניין מהחבית. המקומות שבשוליים היו די ריקים, כשהפספרטו לו היה היצע בירות בוטיק מגוונות נסגר לצמיתות. האקבר, השאפה והאחרים הידועים והמיינסטרימים היו מלאים ועמוסים דווקא, ואנחנו ויתרנו על סבב שני שם. במקום זאת חזרנו שוב אל היאפא כנאפה, שם היו עכשיו קצת יותר בחוץ אנשים שחיכו למנות, אבל לשמחתנו לא היה תור להזמנות. לפטי ואני הזמנו כנאפה (אני טבעונית עם פיסטוק במקום גבינה), אותה אכלנו בהנאה תוך כדי הליכה, כשחלפנו גם ליד הניסו שממבלים המה.

לפטי פרש, ואנחנו המשכנו בסוף לעוד סיבוב – בשוק לוינסקי, שהיה רגוע יחסית לפעם הקודמת כשהיינו לא מזמן. הלכנו אל הבר החדש שמציע חצי בירה מהחבית ב-15 ש"ח (במזומן). הבלו מון לא היתה טובה, אז נטול הכינוי הזמין מרדסו טריפל לשם שינוי, כשאני הלכתי על חצי נגב לסיום הערב.

לסיכום: בניגוד לביקור לפני הקורונה נחלנו הפעם אכזבה, כשהביר בזאר שהציג והציע בעבר מגוון של 100 בירות קראפט ישראליות (מה שעדיין מופיע בגגון שמעליו), לא קרוב לזה בכלל. נקווה שזאת רק דעיכה זמנית בגלל תקופת הקורונה, כי אלו היו פני הדברים גם בסניף בלוינסקי בחודשים לפני שנסגר (עוד לפניה).

3 כוכבים בסולם עכברוש העיר – אפשר לבקר

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s