פוסט פרידה?

………………

אז לפני שבוע עכברוש העיר "חגג" 12 שנים להיווסדו

כידוע לכולכם לא היו ממש חגיגות…

התלבטתי אם לנצל את הפלטפורמה ולרשום הגיגים ומחשבות, לשתף תכנים מעניינים וכו', אך כרגע החלטתי שלא (יש הרבה אחרים שעושים זאת)

בינתיים אני מזמין אתכם להיכנס ולקרוא פוסטים ישנים על ברים, פאבים ועוד (גם מימי תפוז), ולהיזכר בתקופות אחרות, מקומות אהובים וחוויות (במקום לחפש כאן מידע על מקומות ומסלולים של חולים כפי שקרה למשל עם הדיזי פרישדון), ואם בא לכם לשתף בתגובות

אם יש לכם בבית בירה טובה, יין, או משקאות אחרים תמיד אפשר לנסות להפוך גם את הבית לסוג של פאב לערב אחד (כפי שעשינו גם אנחנו בעבר), ולצאת לבירה/דייט/מפגש חברתי אונליין עם חברים מרחוק

מקווה שתקופה זו תסתיים יחסית בקרוב, ושלאט לאט החיים ותרבות הפנאי בתוכם ישתקמו ויחזרו לעצמם ואולי אפילו במתכונת שונה/מוצלחת יותר

כשזה יקרה מקווה שאשוב עוד לכתוב

מאחל לכולכם רק בריאות, אושר, שפיות וזמנים טובים יותר

גיא

חגיגות בצל חששות – ממשיכים לצאת ולשתות?

פורים, מרץ 2020, עכברוש העיר חוגג 12 שנים עוד 9 ימים, מי היה מאמין?

בשנה האחרונה היו קצת פחות ביקורות, בעיקר בגלל סיורי הברים של עכברוש העיר. אז אמנם לא הייתי בהרבה ברים חדשים אבל כן יצא לי להכיר הרבה אנשים חדשים ומעניינים, ועדיין לשתות הרבה בירות בוטיק.

ומה עכשיו? הימים הם ימי הקורונה, אירועים ומסיבות מבוטלים, לא ברור לאן הולכים, מה עושים? אפשר לראות זאת בשבוע האחרון גם בירידה בכמות הצפיות והכניסות לפוסטים השונים, וזאת עוד למרות שעכשיו פורים

מצד אחד, החששות מפני הידבקות אישית, בידוד או הדבקה המונית, שתביא לקריסת מערכת הבריאות ומערכות נוספות די ברורים, מצד שני האם הצעדים שננקטים באמת אפקטיביים? מחמירים מדי או אולי דווקא מקלים?

אם חזרת ממדינות מסוימות באירופה בשבועיים האחרונים אתה בבידוד רטרואקטיבי, אבל אם התמזל מזלך לחזור מניו יורק למשל, בה התגלו גם כן לא מעט מקרים, את.ה עדיין אדם חופשי

האמת, חבל שלא מייחסים את אותה חשיבות למשבר האקלים, לו אי אפשר למצוא "חיסון", ועם ההשלכות שלו אנחנו כבר חיים, אך בעיקר יסבלו ממנו רבות הדורות הבאים

אז עכשיו מה עושים? יוצאים לבלות כרגיל? נשארים בבית? מתבודדים מרצון? נמנעים מההמון?

מכיוון שהמגע עם חולים ונשאים (שאפילו אולי לא יודעים שהם כאלו) די אקראי ואנחנו לא יודעים מה יוליד יום, במקום להשתגע בבית, צריך להמשיך ולחיות את היום יום, וגם בלילות

אז חגיגות "המוניות" ליום ההולדת ה-12 של עכברוש העיר כנראה שהשנה לא יהיו, אבל הסיורים ממשיכים (בקבוצות קטנות של עד 12 אנשים) ואתם מוזמנים להצטרף, להסתובב, להכיר, לחוות ולשתות – לא קורונה כמובן, רק בירות בוטיק איכותיות

שיהיו רק בשורות טובות!

בירה ובורגר טבעוני

השופטים וחברים – כבר לא בבידוד (אפילו יש גם קוריאני ליד)

זמן: חמישי בלילה, מרץ 202

מיקום: אבן גבירול 39, פינת השופטים, תל אביב

רקע היסטורי: פאב השופטים (Hashoftim) המיתולוגי חוגג עוד פחות משנתיים 40!

הסיפור: הימים ימי הקורונה, אך בינתיים בילויים כרגיל, כשהתוכנית המקורית היתה לצאת לדייט עם העכברושית בבר יין טבעוני חדש שנפתח על אבן גבירול – The Blue Cheesery. הזמנו מקום מראש, אבל איחרנו ב-15 דקות אז השולחן לא נשמר לנו. למרות שהעכברושית המתינה בסבלנות לשולחן שיתפנה, נתפס זה במהירות ע"י זוג שבא אחרי, כשהבעלים העדיף שהם יישבו שם כי טענו שיהיו שלושה, בעוד שאותנו שלח להצטרף לשולחן אחר. שלום ולא תודה, החלטנו לחפש משהו אחר בסביבה.

בשנה האחרונה נפתחו על המקטע המערבי של אבן גבירול בין כיכר רבין לקפלן כמה ברים חדשים. אחד מהם, לידו חלפתי לפני כן, הוא השולי לוצי, שנמצא קצת דרומי לשם והיה מפוצץ, ללא חששות מקורונה כך נראה. מכיוון שזה שייך לבעלים של סלון ברלין, לא מקום מועדף עליי, ויתרנו עליו.

שולי לוצי – מלא

גם על הטרביץ, לו עדיין לא מלאו שנה, מבית המוזנר, שהיה צמוד אלינו מול הלונדון מיניסטור, ויתרנו, והמשכנו לכיוון צפון. חלפנו ליד סניף חדש של המלביה, שנפתח בצמוד לשופטים, ועקב רעבונה של העכברושית, החלטנו לא להמשיך ולשוטט, אלא לפאב הקלאסי להיכנס, שם בטוח יימצא משהו שישביעה.

טרביץ בר

המלביה אבן גבירול

בחוץ היה מלא, אז נכנסנו פנימה והתיישבנו על הבר. התפריט לא השתנה מהפעם הקודמת שהייתי לפני 3 חודשים, כשהעכברושית התלבטה והזמינה בסוף טוסט צהובה (28) עם כוס גוורצטרמינר (32), ואני החלטתי להזמין הפעם חצי גינס (33), צי'פס משודרג (28) וכמובן ביקשתי מהברמן לא לשכוח את הארבעס.

הברמן מזג לעכברושית את כוס היין במהרה והתפנה למזיגת הבירה. הגינס לא נמזגה בדיוק על פי ההגדרה, כשהברמן הקפיד אמנם על הההמתנה בין מילוי שלושת רבעי הכוס להשלמתה (אולי קצת יותר מדי זמן), אך ויתר לחלוטין על זווית ההטייה בעת המזיגה, אולי זאת הסיבה שהפעם היא היתה לי קצת פחות טעימה (או סתם בגלל הפסיכולוגיה). הארבעס הרגיעו קצת את הרעב של העכברושית, עד שהגיעו גם הצ'יפס והטוסט צהובה עם ירקות בצד. שתי המנות היו די שומניות, כשמנת הצ'יפס היתה נדיבה וכללה גם בטטה וטבעות בצל, ולשמחתי אפילו עם מיונז טבעוני.

כשברקע מוזיקת ראפ והיפ הופ הפעם, אכלנו ושתינו לרוויה. שילמנו את החשבון שיצא 121 ש"ח, כשהעכברושית הציעה שנלך צפונה לכיוון הכיכר אל הסניף של הקינוח קוריאני So Bing לידו חלפנו מספר פעמים בעבר. בדרך עברנו ליד עוד בר אוכל חדש – מאנה, שכבר עשה לעצמו יחסי ציבור עם מישהי בשם שורטי ממשחקי השף, שהיתה שותפה ופרשה מיד עם הפתיחה.

מאנה בר

הדיספליי ב So Bing נראה מזמין אז ביקשנו מהמוכרן שיסביר לנו במה מדובר. הוא סיפר לנו שהקינוח הקוריאני ששמו בינג סו הוא לא גלידה וגם לא ברד, אלא בעצם מרקם שלג מבוסס על חלב/חלב קוקוס, לא כבד מדי מבחינה קלורית, שמגיע עם תוספות לבחירה (ובתקווה בלי קורונה) ועולה 28 ש"ח (לא זוכר את הסכום המדויק). אז הזמנו מנה על בסיס חלב קוקוס, עם תותים, רוטב שוקולד, אוריאו וקצפת צמחית.

מכירים את ה"שלג" שמצטבר במקפיא, כשהוא לא סגור היטב? בלי התוספות זה בערך הטעם. הכסף הלך, אבל לפחות לא בזבזנו יותר מדי קלוריות לשווא.

So Bing

לסיכום: טוב שיש השופטים בתל אביב, שם תמצאו מבחר בירות ואוכל מתאים, עם אווירה של פאב קלאסי, מוסיקה וכל הנלווים, כשעכשיו הוא כבר לא מבודד באיזור עם כל הברים ומקומות הבילוי החדשים שנפתחו מסביב. אולי בסוף (אחרי משבר הקורונה) עוד יהיה אפשר לערוך גם שם סיור ברים.

3.5 כוכבים בסולם עכברוש העיר – כדאי לבקר