לאגר אנד אייל – האם הפעם זה יתחבר?

רוצים גם אתם לשתות בירות בוטיק ולגלות מקומות בילוי חדשים ומיוחדים?  הרשמו לסיור הברים הייחודי של עכברוש העיר (אפשר גם לפנות במייל לסיורים מותאמים אישית/קבוצתית ולבירורים – cityrat.telaviv@gmail.com)

זמן: יום שלישי לפנות ערב, יולי 2019

מיקום: דוד אלעזר 27, מתחם שרונה, תל אביב

רקע היסטורי: Lager & Ale לאגר אנד אייל הינו בר בירה בסגנון לונדוני, שנפתח לפני כמעט שנה במתחם שרונה (מול שדרות יהודית) ע"י הבעלים של הוויסקי בר מוזיאון הסמוך, כשיש גם סניף נוסף במרינה בהרצליה.

הסיפור: החולוני הגיע לארץ לביקור מולדת, כשניסינו לתאם מפגש לבירה עם החברה. המשימה לא היתה קלה, כשהתברר שכל אחד לא יכול מתישהו, מה שהביא אותנו לתאם את המפגש לבסוף לשעת בין ערביים מאוחרת באזור שרונה שם היה החולוני כשגם אני הייתי לא רחוק, ואלינו הצטרף גם הירושלמי.

אין הרבה ברים אטרקטיביים באזור והבחירה היתה בין הפורטר אנד סאנס בו לא הייתי שנים, ללאגר אנד אייל שהפעם הקודמת שהייתי בו היתה כתחנה על הדרך בשעת ערב.

ביררתי לגבי ההפי האוור בפורטר אנד סאנס, וכשהתברר שזה אומר רבע בירה ב-15 ₪, העדפתי לנסות שוב את הלאגר אנד אייל, שם אפשר לשתות חצי בסביבות 20 ₪ בלי קשר לשעה.

לקח לי כמעט 5 דקות לחצות את הצומת של החשמונאים-בגין ברגל (ככה זה שדואגים ל"תעדף" את הולכי הרגל ברמזורים), כשבסביבות 18:20 הגעתי ללאגר אנד אייל, שם חיכו לי כבר החולוני והירושלמי בפנים בגלל החום הכבד (חבל שבספסלים בחוץ אין מצננים או מאווררים מתאימים).

החולוני הלך לדלפק, שם מתבצעות ההזמנות, להזמין לנו את הסיבוב הראשון. מבחר הבירות מהחבית ובבקבוקים יפה מאוד, כאשר המחירים כאמור סביב ה-20 ₪ לחצי מהחבית ו-18 לבקבוקים. אם כי הבירות הזמינות ממבשלות הבוטיק הן דווקא יותר בסגנון לאגר ואייל ופחות אלו המיוחדות שאותן אני באופן אישי אוהב.

לאגר אנד אייל תפריט בירות מהחבית

אני הזמנתי חצי נגב אואזיס, בעוד שהחולוני לקח שליש וויינשטפן והירושלמי סן ברנרדוס. הזמנו גם זיתים ומנצ'יס לנשנש ממה שיש (לא יותר מדי, בשרי בעיקר).

שתינו בפנים את הבירות, כשבינתיים לידינו נהיה תור להזמנות. אחרי שסיימנו את הסיבוב הראשון הסכים החולוני לעבור לשבת בחוץ למרום החום. לסיבוב זה הזמנתי לף בראון, כך עשה גם החולוני והירושלמי הזמין חצי וויינשטפן למיטב זכרוננו.

בחוץ היה קהל מעורב, כשהמקום לא היה מלא, ולא נרשמה בו תכונה מיוחדת.

אחרי שסיימנו את הסיבוב השני, טיילנו קצת במתחם ובשוק הממוזג. כשרק על דוכן ה Paletas, הבור הגדול שחופרים ליד, ו-3 תיירים צעירים בני עשרה שהחליטו לעשות תחרות ריצה ביניהם בחוץ (זה שהימרנו עליו זכה), יש מה לכתוב.

לסיכום: הלאגר אנד אייל הוא מקום מפוספס, שקשה לי אליו להתחבר. אמנם יש בו מבחר בירות מרשים עם מחירים אטרקטיביים ביותר, אבל בכל השאר הוא חסר. המיקום במתחם המלאכותי, הבירות שלא מתחלפות (וחסרות גם IPAs), הנשנושים הלא מלהיבים, כשגם על הישיבה בחוץ בשעות הערביים החמות עדיין אין משהו שמקל. חבל, כי עם עוד קצת מאמץ ומחשבה, המקום היה יכול להיות אטרקציה אמיתית לכל מי שעובר בסביבה.

3 כוכבים בסולם עכברוש העיר – רק אם אתם באזור אפשר לבקר

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s